מגילת אסתר מסתיימת בשבחו הגדול של מרדכי שעל אף גדלותו נותר מחובר לעמו.

 

סיום המגילה הוא כעין פתיחתה.

בפתיחה ראינו את אחשורוש בגדולתו, ובגדולת אחשורוש אנו מסיימים. אבל יחד עם אחשורוש זוכים להגיע לאחרית טובה גם אסתר ומרדכי. את ענין אסתר סימנו בפרשה הקודמת, אין מה לספר עליה מחוץ לעניין הפורים. אבל מרדכי הוסיף גדולה ושם טוב ומעשים טובים גם בעיני המלך וגם בעיני אחיו בני עמו. 

וזה השבח הגדול למרדכי ולכל יהודי שעולה לגדולה בחצרות מלכים נכרים, שאף על פי שהוא גדול אצל הגויים, אינו מתרחק מעמו אלא משתדל לטובתם ודובר שלום להם.

ובשבח גדול זה מסתיימת המגילה, ובייחוד ב"שלום לכל זרעו", שכל הברכות מסתיימות בשלום.

והצרוף "שלום לכל זרעו" רומז לדברי הנביא "ויהי כנהר שלומך... ויהי כחול זרעך" (ישעיהו מ"ח, יח-יט)

 

מתוך תנ"ך עם פירוש דעת מקרא, הוצאת מוסד הרב קוק ירושלים, מגילת אסתר, סיכום פרק י