להפוך את יתרו לדגם בינלאומי

ביציאת מצרים המשכן נחנך בשנה השנייה בחודש הראשון (שמות מ'), מדוע בחר שלמה "ביֶרַח האֵתָנים (=תשרי) בחג (=סוכות) הוא החֹדש השביעי" (ב)?
ביציאת מצרים נוצר חיץ בין עם ישראל לבין פרעה ומצרים וכל העולם האלילי, והמשכן ביטא את החיץ, כמו שחתם משה בברכתו – "וַיִשְכֹּן ישראל בֶּטַח, בָּדָד" (דברים ל"ג, כח). עם ישראל שָכַן לבדו במדבר בדרך אל הארץ, וענן ה' כיסה את "אֹהל מועד, וכבוד ה' מלא את המשכן" (שמות מ', לד). רק יתרו ומשפחתו באו אל משה להר סיני.

שלמה שאף להפוך את 'יתרו' לדגם בינלאומי כדי להביא רבים ממלכי העולם ועמיהם אל שֵם ה'. "וגם אל הנכרי אשר לא מֵעמך ישראל הוא, ובא מארץ רחוקה למען שמך, כי יִשמעוּן את שמך הגדול... למען יֵדעוּן כל עמי הארץ... ליִראה אֹתך כעמך ישראל..." (מא-מג). בגלל עונת הגשמים שבפתח, לתשרי ולחג הסוכות יש משמעות אוניברסלית – לכן הגויים יעלו להשתחוות לה' ולחוג במקדש את חג הסוכות (זכריה י"ד, טז-יז). זהו שינוי גדול שהוביל שלמה – "כי ביתי, בית תפִלה יִקָרֵא לכל העמים" (ישעיהו נ"ו, ז).

ועוד שינוי – תפילת שלמה הארוכה כוללת פתחי תפילה בצרות, מהתוכחה הקשה בספר דברים (כ"ח) -  "בְּהִנָגֵף עמך ישראל לפני אויב... בְּהֵעָצֵר שמים ולא יהיה מטר... רעב כי יהיה בארץ, דֶבֶר... שִדָפוֹן יֵרָקוֹן, אַרבֶּה חָסיל, כי יָצַר לו אֹיְבוֹ בארץ שעריו..." (לג-לז). רק חורבן הבית ועם בגלות לא נזכרו כלל כאפשרות.

תגובת ה' הקשה (ט', ב-ט) השלימה את תיאור החורבן "אם... לא תשמרו", בביטויים מספר דברים (למשל ט', ח-ט; מול דברים כ"ט, כג-כה). 

באדיבות אתר 929