"וַיֹּאמֶר אֵלַי בֶּן אָדָם בִּטְנְךָ תַאֲכֵל וּמֵעֶיךָ תְמַלֵּא אֵת הַמְּגִלָּה הַזֹּאת אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן אֵלֶיךָ וָאֹכְלָה וַתְּהִי בְּפִי כִּדְבַשׁ לְמָתוֹק" (יחזקאל ג', ג)

  

"ויאמר... בטנך תאכל" - לא כאוכל בפיו לבד, רק שירדו חדרי בטן. 

"ומעיך תמלא" - שלא תתקיים התורה עם מחשבות אחרות מהבלי עולם, רק בטנך תמלא את המגלה שלא ימצא בקרבך רק דבר ה' לבד.

"ותהי בפי כדבש למתוק" - שמלבד הטוב שמצא בדברי ה' מצא בם גם הערב לחיך, כמו שנאמר: "ומתוקים מדבש ונופת צופים" (תהלים י"ט, יא).

 

 

 

מלבי"ם - ר' מאיר לייבוש בן יחיאל מיכל (1809-1879), נולד בפולין ונפטר ברוסיה. רוב שנותיו נדד במזרח אירופה ושימש כרב בערים אחדות. בפירושו לתורה, "התורה והמצווה", מביא את מדרשי ההלכה ודן בהם בהשוואה לפשט הפסוקים תוך דיוקים בדקדוק המקרא.