"וַיֹּאמֶר אֵלַי בֶּן אָדָם בִּטְנְךָ תַאֲכֵל וּמֵעֶיךָ תְמַלֵּא אֵת הַמְּגִלָּה הַזֹּאת אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן אֵלֶיךָ וָאֹכְלָה וַתְּהִי בְּפִי כִּדְבַשׁ לְמָתוֹק" (יחזקאל ג', ג)
"ויאמר... בטנך תאכל" - לא כאוכל בפיו לבד, רק שירדו חדרי בטן.
"ומעיך תמלא" - שלא תתקיים התורה עם מחשבות אחרות מהבלי עולם, רק בטנך תמלא את המגלה שלא ימצא בקרבך רק דבר ה' לבד.
"ותהי בפי כדבש למתוק" - שמלבד הטוב שמצא בדברי ה' מצא בם גם הערב לחיך, כמו שנאמר: "ומתוקים מדבש ונופת צופים" (תהלים י"ט, יא).
מלבי"ם - ר' מאיר לייבוש בן יחיאל מיכל (1809-1879), נולד בפולין ונפטר ברוסיה. רוב שנותיו נדד במזרח אירופה ושימש כרב בערים אחדות. בפירושו לתורה, "התורה והמצווה", מביא את מדרשי ההלכה ודן בהם בהשוואה לפשט הפסוקים תוך דיוקים בדקדוק המקרא.