לחשוב לטווח רחוק

פרופ' דן אריאלי מסביר שאחד הכשלים הגדולים ביותר של האדם הרגיל הוא החשיבה לטווח רחוק. וכל מי שנשאל בנוגע לפנסיה שלו בוודאי מזדהה עם דבריו. המדרש לוקח פסוק מהפרק שלנו ומסביר בסיועו את הדרך הנכונה: "בְּכָל עֵת יִהְיוּ בְגָדֶיךָ לְבָנִים וְשֶׁמֶן עַל רֹאשְׁךָ אַל יֶחְסָר" (ח).

וכך מסביר המדרש על פסוק זה:

"אמר רבן יוחנן בן זכאי: משל למלך שזימן את עבדיו לסעודה, ולא קבע להם זמן.

פיקחין שבהן קישטו את עצמן וישבו על פתח בית המלך,

אמרו: כלום חסר לבית המלך?

טיפשין שבהן הלכו למלאכתן,

אמרו: כלום יש סעודה בלא טורח?

בפתאום ביקש המלך את עבדיו.

פיקחין שבהן נכנסו לפניו כשהן מקושטין, והטיפשים נכנסו לפניו כשהן מלוכלכין.

שמח המלך לקראת פיקחים, וכעס לקראת טיפשים.

אמר: הללו שקישטו את עצמן לסעודה - ישבו ויאכלו וישתו,

הללו שלא קישטו עצמן לסעודה - יעמדו ויראו".

(תלמוד בבלי מסכת שבת דף קנג עמוד א)

רבן יוחנן בן זכאי מסביר את הפסוק כמתייחס לשכר והעונש העתידי. וכמו הרבה דברים שיהיו בעתיד הוא יבוא בלי תכנון – פתאום. ולכן על האדם להיות מוכן תמיד מתוך ידיעה שלמלך (מלכי המלכים ...) אין כל קושי לעשות את הכול במהירות ללא כל הכנות.

החשיבה לטווח רחוק, שמתברר פתאום כטווח קצר, היא קושי אנושי והמדרש בסיוע הפסוק שלנו מנסה להוציא אותנו מהמקובעות ולהפוך את העתיד להווה.

באדיבות אתר 929