מה מקומו של לימוד התורה בעולמם של אלו שזנחו את נותן התורה? הסיפור התלמודי מציג עמדה מפתיעה.
מה מקומו של עיסוק בתורה לאדם שמתנכר למצוותיה? פסוק בפרקנו מציג עמדה חד משמעית:
"וְלָרָשָׁע אָמַר אֱלֹהִים מַה לְּךָ לְסַפֵּר חֻקָּי?!" (טז) - איזה טעם יש לעיסוקו של הרשע בתורה, הרי עיסוק בתורה אינו ספורט אינטלקטואלי! אל מול העמדה הנחרצת הזאת, הסיפור התלמודי הבא (תלמוד בבלי חגיגה טו ע"א - טו ע"ב) מציג עמדה הרבה יותר מהוססת.
גיבור הסיפור הוא אלישע בן אבויה. חכם ש'קיצץ בנטיעות' וזנח את דרך התורה. סיפורנו פותח בתמונה המדהימה הבאה:
"תנו רבנן: מעשה באחר שהיה רוכב על הסוס בשבת, והיה רבי מאיר מהלך אחריו ללמוד תורה מפיו".
'אחר' הוא הכינוי שניתן לאלישע בן אבויה לאחר שהתפקר. אלישע בן אבויה רוכב על הסוס בשבת ובכך עובר על איסור, לצידו צועד רבי מאיר, תלמידו משכבר, השומר על קלה כבחמורה. התמונה נהיית הזויה במיוחד כאשר מאזינים לשיח שבין השניים - 'אחר' מלמד תורה את רבי מאיר.
כעת נעצר 'אחר':
"אמר לו: מאיר, חזור לאחריך, שכבר שיערתי בעקבי סוסי עד כאן תחום שבת. אמר ליה: אף אתה חזור בך. - אמר ליה: ולא כבר אמרתי לך: כבר שמעתי מאחורי הפרגוד שובו בנים שובבים - חוץ מאחר. תקפיה, עייליה לבי מדרשא (=הכניסו בכח לבית המדרש)".
אלישע בן אבויה מסרב לחזור בתשובה ומספר שנאמר לו שאין לו תקנה. ר' מאיר מכריח אותו להיכנס לסדרה של בתי כנסיות. בכולם פונה 'אחר' אל התלמידים באמירה 'פסוק לי פסוקך'. הפסוקים השונים שאומרים התלמידים-הילדים הם פסוקים המתייחסים לכך שלרשע אין דרך חזרה.
הסיפור מגיע לשיאו בילד האחרון:
"אמר לו: "ולרשע אמר אלהים מה לך לספר חקי וגו'" (תהילים נ', טז). אותו ילד היה מגמגם בלשונו, נשמע כאילו אמר 'ולאלישע אמר אלוהים'. יש אומרים סכין הייתה בידו וקרעו ושלח לשלוש עשרה בתי כנסיות ויש אומרים, אמר - אם הייתה סכין בידי הייתי קורעו". (מתורגם מארמית)
התינוק האחרון מעלה את חמתו של 'אחר' יותר מכולם. התינוק בוחר בפסוקינו - "ולרשע אמר אלוהים: מה לך לספר חוקיי" (טז). 'אחר' מוכן להשלים עם הרעיון שאין בידו לחזור בתשובה, אך הוא מסרב לאמירה שאסור לו ללמוד תורה.
הפיצול הזה מחריף בפסקה הבאה בתלמוד (מתורגם):
"כאשר מת אחר אמרו - לא ידונו אותו (לגיהנום) ולא לעולם הבא יבוא, לא ידונו אותו - משום שעסק בתורה, ולא לעולם הבא יבוא משום שחטא".
החכמים מתלבטים לגבי גורלו של אחר - מצד אחד הוא למד תורה, מצד שני חטא.
הסיפור מעלה את המורכבות שצצה בעולמם של חכמים. בניגוד לאמירה הנחרצת בפסוק בתהלים "ולרשע אמר אלוהים מה לך לספר חוקי" (טז), נראה שחכמים כן רואים ערך עצמאי בלימוד התורה. הדמות של 'אחר' על כן הופכת לדמות מאתגרת - אדם שמאוהב בתורה אך לא רואה עצמו מחויב לה.
הנה לפני אלפיים שנה אנחנו מגלים שְׁאֵלָה שעוד ישובו יהודים לעסוק בה - מה מקומה של התורה בעולמם של אלו שזה מכבר זנחו את נותן התורה.
באדיבות אתר 929