לפניכם קטע מתוך דף הלימוד של "מתן על הפרק" בו תמצאו שאלות מנחות והרחבות לעיון והעמקה בפרק:
בעת עליית צבא בבל על ירושלים בימי יהויקים, מצטווה ירמיהו לעשות מעשה שימחיש לעם את חטאיו. על ירמיהו ללכת למשפחת הרכבים, משפחת נוודים שברחה אל תוך העיר מחשש לחייה, ולהשקותה יין. בני רכב עומדים בניסיון ומסרבים לשתות, ומגלים לירמיהו שאבי המשפחה יונדב בן רכב, שחי כמאתיים וחמישים שנה לפניהם, הטיל עליהם איסורים על השתקעות בקרקע ושתיית יין. על רקע נאמנותם המוחלטת של בני רכב לצו אביהם, מתבלטת בוגדנותם של ישראל העוברים על ציווי ה׳.
א. 1) יהונדב ציווה את בניו ארבעה ציוויים (ו-י). נסו לשער את טעמם של איסורים אלה.
2) הרד"ק מציע טעם לאיסוריו של יהונדב בן רכב. קראו את דבריו ועמדו על ההבדל בין טעמם של איסורי ההשתקעות לטעמו של הציווי על שתיית היין: "כי הבתים והשדות והכרמים מעכבים את האדם במקומו יהיה רעב או חרב וימות בקוצר ימים מדאגה, וכשלא יהיה לו במקומו, כל זמן שיראה טוב בזה המקום ישב בו וכשיראה רע ילך למקום אחר שיהיה בו בטוב. לפיכך צווה להם שיהיו יושבי אהלים ויסעו ממקום למקום כפי מה שיראו הטוב, במקום בית שדה וכרם ויאריכו ימים בזה... ושתית היין שמנעם ממה שידוע מסבתו שמטרף דעת מי שישגה בו, כמו שכתוב: ׳כל שוגה בו לא יחכם׳ וכתוב: ׳למי אבוי למי מדינים למי שיח למי פצעים חנם למי חכלילות עינים למאחרים על היין׳. וסבת גלות עשרת השבטים היה על הרבות שתית היין, כמו שנא׳: ׳הוי עטרת גאות שכורי אפרים׳ ואמר: ׳הוי גבורים לשתות יין׳ ואמר: ׳משכימי בבקר שכר...׳. וראשון ששתה היין אע"פ שהיה צדיק ותמים נשתכר בו ונתבזה בו".
ב. יהונדב בן רכב נזכר לראשונה במל"ב י׳,טו-יז, כאשר הוא חובר ליהוא בהשמדת בית אחאב ובביעור עבודת הבעל מממלכת ישראל. מה מלמד סיפור זה על דמותו של יהונדב? חשבו – לאור דמותו של יהונדב, כיצד ניתן להבין (בדרך שונה מדרכו של הרד"ק) את הציוויים שבהם נצטוו בני רכב?
ג. ׳לְמַעַן תִּחְיוּ יָמִים רַבִּים עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה אֲשֶׁר אַתֶּם גָּרִים שָׁם׳ (ז) יהונדב מסיים את דבריו בציון תכלית הציוויים.
1) השוו את דבריו לחתימת פרשת ׳והיה אם שמוע׳ – דברים י"א,כא. הדמיון הבולט בין חתימת הפרשה בדברים - העוסקת בקשר שבין התנהגות העם לישיבתו בארץ, לתכלית הציווים של יונדב בן רכב, מחזקת את הכיוון שהעלינו בשאלה 2. לאור זאת חישבו, מהו ההיבט המוסרי-דתי הגלום בשלושת איסורי ההשתקעות?
2) מעשה בני רכב אמור להציב מעין מראה בפני העם, וללמד אותם מוסר – בני רכב קיימו את ציווי אביהם, ולעומתם בני ישראל אינם מקיימים את ציווי ה׳ (פסוקים יד,טז). אך מלבד הלקח הנלמד מעצם קיום הציווי בידי בני רכב, האם תוכלו להבחין בלקח הקשור גם לתוכן הציוויים ולמטרתם (כפי שעלו משאלות 2 ו 3א׳)?
למעבר לדף הלימוד המלא מתוך התכנית "מתן על הפרק"