למה שונאים את ירמיהו?

סוד רמוז בהקבלה בין "ירמיהו בן חלקיהו מן הכֹהנים אשר בענתות" (א', א) לבין אביתר, שריד אחרון לכוהני שילֹה –
"ולאביתר הכהן אמר המלך (=שלמה) –
עֲנָתֹת לך על שָׂדֶךָ...
וַיגָרֶש שלמה את אביתר מִהיוֹת כהן לה',
למַלֵא את דְבַר ה' אשר דִבֶּר
על בית עֵלי בְּשִלֹה" (מלכים א ב', כו-כז);

רמיזה מקראית זו מבהירה בבת אחת את הקשר המיוחד של ירמיהו לאחים מהצפון, את השליחות שלו להשיב אותם בימי יאשיהו (ג', יב), ובמיוחד את הקשר לרחל ה"מְבַכָּה על בָּנֶיהָ" ולשבט אפרים (ל"א, יד-יט).
"הֲבֵן יַקיר לי אפרים...
כי מִדֵי דַבְּרי בו זָכֹר אֶזכְּרֶנוּ עוד,
על כן הָמוּ מֵעַי לו,
רַחֵם אֲרַחֲמֶנוּ נְאֻם ה'";

כשירמיהו התייצב בפני אנשי ירושלים בבית ה', הוא אמר להם בעצם נוכחותו – אבות אבותי הודחו מן הכהונה על הרבה פחות מִשַׂק העוונות שלכם.
"וַיֹאמֶר ה' אֵלַי –
צִדְקָה נַפשָהּ מְשֻבָה ישראל
מִבֹּגֵדָה יהודה" (ג', יא);

המסר חריף – אם לא תהיו ראויים לבית ה', הוא לא יהיה ראוי לכם, ואם אינכם מאמינים:
"לכו נא אל מקומי אשר בשילוֹ
אשר שִכַּנתי שמי שם בראשונה,
וּרְאוּ את אשר עשיתי לו...
ועשיתי לַבַּיִת אשר נקרא שמי עליו (=בירושלים)...
כאשר עשיתי לְשִלוֹ…" (יב-יד)

על הדברים האלה הועמד ירמיהו למשפט (פרק כ"ו), שכנראה פתח את מסכת הרדיפות נגדו בימי יהויקים (ואחר כך שוב, בימי צדקיהו) –  מהמשפט הזה ירמיהו בקושי ניצל.

למרבה הצער, מובנת כעת גם השנאה העמוקה לירמיהו בירושלים, וחוסר הנכונות להקשיב לו – מבחינתם הוא היה מלא רגשות נקם משפחתיות כצאצא לכוהן המודח משילה – רובם לא הצליחו אפילו להתעלות מעט, להקשיב לו, ולחשוב ברצינות.

באדיבות אתר 929