לנהוג בתבונה ליד שולחן המושל

"כִּי תֵשֵׁב לִלְחוֹם אֶת מוֹשֵׁל בִּין תָּבִין אֶת אֲשֶׁר לְפָנֶיךָ, וְשַׂמְתָּ שַׂכִּין בְּלֹעֶךָ אִם בַּעַל נֶפֶשׁ אָתָּה, אַל תִּתְאָו לְמַטְעַמּוֹתָיו וְהוּא לֶחֶם כְּזָבִים" (א-ג)

פסוקים אלו פונים לאדם אשר יושב לאכול לחם על שולחנו של מושל, ומזהירים אותו לנהוג בתבונה. על איזה מושל מדובר? ומדוע יש צורך מיוחד בתבונה במצב זה?

1. על פי הפשט, מושל הוא מלך או שליט. בסעודה על שולחנו של המושל מגישים מאכלים רבים ויקרים וטעימים במיוחד. האדם הפשוט, שאינו רגיל למאכלים כאלה, עלול להתפתות ולאכול בלי הבחנה, והדבר עלול לגרום לו נזק בריאותי או רוחני. לפי זה, הקטע תקף גם לכל סעודה חגיגית שאנחנו משתתפים בה, כגון אירוע או כנס, שמגישים בה מאכלים "כיד המלך". גם בסעודה חגיגית, כדאי לאכול בתבונה ולא לזלול בתאווה (על פי ר' יונה גירונדי, רמ"ד ואלי).

בנוסף, עצם הישיבה ליד שולחנו של המושל היא כבוד גדול, והאדם הפשוט עלול להתבלבל ולהסתחרר מהכבוד. לפי זה, הקטע תקף גם לכל מצב שבו אדם זוכה לכבוד מיוחד מצד רשויות השלטון. האדם עלול להשלות את עצמו, שהקירבה לשלטון תעזור לו אם יצטרך עזרה. הקטע נועד להזהיר אותנו מפני אשליה מסוכנת זו, כדברי חז"ל: "הוו זהירים ברשות, שאין מקרבים לו לאדם אלא להנאת עצמן, ואין עומדים לו לאדם בשעת דחקו" (משנה אבות ב ג; וכן מלבי"ם על הפסוק).

בנוסף לפירוש הפשוט, המפרשים דרשו את המילה 'מושל' בדרכים שונות:

2. מושל הוא כל אדם שנותן לך אוכל, שנקרא "מושל" כי "הוא בעל הסעודה" (מצודות); והקטע מלמד, שיש להתבונן ("בין תבין") בעיניו של בעל הסעודה, ולראות אם הוא אכן נותן את האוכל בעין יפה ובשמחה, או שהוא נותן בעין רעה ומתוך תחושה של לחץ חברתי בלבד. אם הוא נותן בעין רעה, יש להיזהר ולא לאכול ממטעמיו (מצודות); רעיון דומה מופיע בהמשך הפרק (פסוקים ו-ז).

3. מושל הוא חכם (ממשיל משלים), רב: "היה שלמה תופס פיו שלא לדבר בפני מי שגדול ממנו... ואומר "ושמת סכין בלועך אם בעל נפש אתה"" (שמות רבה טו כ);  "אם יודע תלמיד ברבו שיודע להחזיר לו טעם - "בין", ואם לאו - "תבין את אשר לפניך"; "ושמת סכין בלועך אם בעל נפש אתה" - פרוש הימנו" (חולין ו, ע"א). 

4. מושל הוא יצר הרע, "שנקרא רוח המושל", והפסוק בא להזהיר מפני מאכלים לא כשרים. "ומה שאמר ללחום, ולא אמר לאכול, לרמוז ששעת אכילה היא שעת מלחמה, כי יצר הרע רוצה לאכול הרבה, וגם בלי הבחנה בין טוב לרע... ויצר הטוב רוצה לעכב ולהבחין כראוי, ולכן יש מלחמה חזקה ביניהם" (רמ"ד וואלי). וכן מובא גם בפירוש המלבי"ם.

נערך ע"י צוות אתר התנ"ך

לקריאת המאמר המלא מתוך אתר הניווט בתנ"ך