"וַיִּגַּשׁ אֵלָיו יְהוּדָה וַיֹּאמֶר בִּי אֲדֹנִי יְדַבֶּר נָא עַבְדְּךָ דָבָר בְּאָזְנֵי אֲדֹנִי וְאַל יִחַר אַפְּךָ בְּעַבְדֶּךָ כִּי כָמוֹךָ כְּפַרְעֹה" (בראשית מ"ד, יח)
מנהג המלכים ישבו לפניהם גדולי המלכות ושריהם ויועציהם והיה אם בא איש על דבר משפט - חוץ לעיגול יעמוד ושם ידבר.
ויגש אליו יהודה - פירושו שנכנס לפנים ממחיצתו ועמד בין המלך ובין השרים כדי שלא ישמעו דבריו לזולת המלך...
לב מלך ביד ה' ואם ידבר בדרך שתשמע מילתו לכל הנמצאים שם יעשו למלך הפך דעתו ורצונו של מלך ונמצא המלך עושה דבר שלא כאשר שם ה' בלבו ויעוותו יועציו את לבו
לזה אמר יהודה "אל יחר אפו" על כניסתו לפנים ממחיצתו לדבר באזני המלך.
אור החיים הקדוש – ר' חיים בן משה אבן עטר, חי בשנים 1696-1743. מגדולי פרשני המקרא בתקופת האחרונים, היה מקובל, פוסק הלכה, פרשן מקרא ופרשן התלמוד, פעל במרוקו כארבעים שנה, עבר לאיטליה, ואח"כ עלה לארץ והתיישב בירושלים.