תקופת השופטים מאופיינת במעגליות של חטא ותשובה. מה קורה לתהליך הזה ככל שעובר הזמן? האם התשובה יכולה להחזיק מעמד?

 

כבר במדבר הזהיר ה' את ישראל - אם תשאירו משבעת העממים בארץ, הם ידרדרו אתכם לחטא ועבודה זרה; ואכן, ספר שופטים בנוי בדיוק על המשוואה הזו. בעקבות התרשלותם של השבטים בכיבוש, שוב ושוב העם נופלים ברשתה של התרבות הסובבת אותם, ומשתעבדים לעם אחר.

פעם בכמה זמן, העם מבין את הטעות ושב אל ה'. את התשובה הזו מלווה מנהיג שלוקח אחריות, קם ועושה מעשה. כך היו עתניאל בן קנז ואהוד בן גרא, שתפסו במושכות ויצאו בשם ה' להשיב את חירות העם.
אמנם, כשם שהשפעתו של יהושע שרדה רק דור אחד, כך כל שופט שהוביל את העם הצליח לעורר אותם רק לתקופה מוגבלת, 'כֹּל יְמֵי הַשּׁוֹפֵט' (שופטים ב', יח), והדור הבא שב לחטוא.

כך נוצר מעגל חוזר של חטא ותשובה, למשך כארבע מאות שנים. 

עם הזמן, הסיבוב של הגלגל נחלש - העם והמנהיגים נדרשים לדחיפה וליווי אישי על מנת להתעורר: דבורה, ששופטת את העם, ומנערת את ברק לקום ולצאת לקרב; גדעון, שיצטרך ציווי מפורש וליווי צמוד כדי לקחת אחריות על ישועת העם.
גם השפעת השופטים נחלשת, ואם בהתחלה החזיקה למשך דור או שניים - ארבעים/שמונים שנה,  בהמשך היא מספיקה לזמן קצר הרבה יותר.

נראה שנדרש שינוי עמוק יותר כדי לעצור את ההדרדרות המתמשכת הזו.

 

גם בלוח השנה שלנו מובנה מעין מעגל חוזר של חטא ותשובה, באלול ובימי הדין. תקיעות השופר של מלחמות השופטים, כמוהן כתקיעות של אלול הקוראות - הגיע זמן להשתנות!
הזכר/י - איזו מלחמה פנימית נצחת באלול האחרון? האם מצבך היום עדיין טוב יותר מבשנה שעברה? אם לא, מה יכולה להיות הסיבה לכך? כיצד ניתן לשמר תנועה כללית של שיפור משנה לשנה?