לקיחה מסוג אחר

המשנה הראשונה במסכת קידושין פותחת במשפט: ״האישה נקנית״. ידידי הרב דוב ברקוביץ מקדיש את ספרו שעשני גבר לבירור מושג ה׳קניין׳ בהקשר של אישות. הוא מראה שמשמעותו קשורה ליצירה של זיקה מיוחדת ולא לאקט מסחרי או משפטי. בין היתר הוא מציין שהפועל ׳קנה׳ נזכר בפעם הראשונה בהקשר של יצירת חיים חדשים: ״וְהָאָדָם יָדַע אֶת חַוָּה אִשְׁתּוֹ וַתַּהַר וַתֵּלֶד אֶת קַיִן וַתֹּאמֶר קָנִיתִי אִישׁ אֶת ה׳״ (בראשית ד א). גם שמו של הטקס, ׳קידושין׳, מלמד על יצירת זיקה רוחנית ולא חומרית.
ברצוני להציג הסבר אחר למשמעות של הבחירה בפועל ׳לקח׳. השורש לק״ח מופיע שלוש פעמים בתיאור בריאת האישה: ״וַיִּקַּח אַחַת מִצַּלְעֹתָיו. וַיִּבֶן ה׳... אֶת הַצֵּלָע אֲשֶׁר לָקַח מִן הָאָדָם לְאִשָּׁה... מֵאִישׁ לֻקֳחָה זֹּאת״ (בראשית ב כא–כג). תיאור בריאת האדם מלמד שבתחילה היו האיש והאישה אחד, לאחר מכן הם נפרדו ולבסוף שבו להיות אחד.
המשפט ״עַל כֵּן יַעֲזָב אִישׁ״ מלמד שהסיפור אינו עוסק רק בזוגיות של אדם וחווה שעזבו את הוריהם – שהרי לא היו להם הורים – אלא שמדובר בתיאור מכונן, של הזוגיות. מכיוון שהאישה נלקחת מהאיש, החזרה שלה אל האיש מתוארת בשורש לק״ח. הלקיחה של אותו היום נועדה להחזיר את בני הזוג להיות ׳אחד ביחד׳.
היותם של בני הזוג אחד מובנת גם מטקס הגירושין. כמפורט בהמשך הפסוקים בפרשת כי תצא, את הנישואין אפשר לבטל רק באמצעות ״סֵפֶר כְּרִיתֻת״ (דברים כד ג). אחרי ששני אנשים הופכים לבשר אחד, רק כריתות יכולה להפריד ביניהם.

נערך על ידי צוות אתר התנ"ך מתוך:
להתעורר ליום חדש: קריאה מתחדשת של התורה ושל החיים

מאת הרב יעקב נגן

ספרי מגיד, 2013
לרכישה: http://www.korenpub.com/HE/categories/maggid