הדגשת הכתוב בעניין הצורך לשמור "את כל חקתי ואת כל משפטי" (כב) איננה רק הדגשה כמותית אלא דרישה לאיכות כוללת. קיום התורה צריך להיות מתוך מחויבות ושאיפה לקיים את התורה בכללותה, על כל פרטיה, דקדוקיה ורבדיה.

"ושמרתם את כל חקתי ואת כל משפטי ועשיתם אתם ולא תקיא אתכם הארץ" (כב)

את התורה יש לקיים כמהות אחת כוללת, על כל חלקיה ועל כל נימותיה. כשאדם בוחר רק חלקים מסוימים ומדלג על אחרים, הקיום שלו פגום במהותו. שכן, אף אם יהיה האדם מושלם בתחום העריות, למשל, אך פרוץ בתחום של מאכלות אסורות, הרי שאף אם מבחינה פורמלית אינו חוטא בתחום האחד, בכל אופן יש בשלימות שלו פגם וכל מהותו מבחינה דתית פגומה.

זוהי, איפוא, כוונת התורה בפרשתנו - "ושמרתם את כל חקתי ואת כל משפטי" (כב) - כלומר אין כאן רק דרישה כמותית אלא דרישה לאיכות כוללת, לקיום התורה כמהות אחת, על רבדיה השוניםאף שאדם מושלם בתחום אחד ובאחר לא, או אפילו בתחום אחד עצמו, שאת חלקו מקיים וחלקו לא, אפילו היו אלו תחומים במישורים שונים, הדבר משפיע ומקרין על הכל, וכאשר חלק אחד פגום הדבר פוגע בכלל כולו.

אמנם, אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא, וודאי שאין מי שמסוגל לקיים את כלל התורה על כל רבדיה ופרטיה, אך צריך האדם לדעת ולהבין, שהדרישה והשאיפה הן שאכן יגיע לכדי קיום כל המצוות כולןזוהי אף הסיבה לדברי חז"ל בעניין גר אשר אומר טרם גרותו, שמוכן לקבל על עצמו את כל התורה מלבד פרט אחד, שאין מקבלים אותו.

קבלת קיום התורה אינו יכול להיות חלקי אלא צריך להיות מתוך מחויבות ושאיפה לקיים את התורה בכללותה, על כל פרטיה, דקדוקיה ורבדיה.

נערך ע"י צוות אתר התנך

לקריאת המאמר המלא באדיבות אתר VBN של ישיבת הר עציון