לתת תורה מחדש

אליהו הולך למדבר בבורחו מפני איזבל המבקשת להורגו. בדרך הוא ישן תחת רותם ופוגש שם מלאך המורה לו לאכול. הוא הולך בכוח האכילה הזאת ארבעים יום וארבעים לילה עד הר חורב.
אי אפשר להתעלם מן הרמזים העבים שעולים כאן לדימיון למעמד הר סיני אך ישנם גם שינויים קלים. הרותם מזכיר לנו את הסנה כאשר בשני המעמדות מתגלה שם דבר נבואה הקודם למעמד עצמו. מיד לאחר מכן מוזכרת תקופת זמן של ארבעים יום וארבעים לילה אלא שכאן בשינוי משמעותי. משה לא אכל ולא שתה בכל אותה התקופה ואילו לגבי אליהו נאמר שהוא אכל ושתה וזה מה שנתן לו את הכח ללכת.
מה פשר ההשוואה הזאת למעמד הר סיני ומה פשר ההבדלים?
נראה שהתשובה לכך נתונה בהמשך הסיפור עת שואל ה' את אליהו מה ייעודו בעולם ("מה לך פה"; ט, יג). אליהו משיב כי תפקידו לקנא לה' על העם שמחלל את שם ה', הורג את נביאיו ועובד עבודה זרה. ה' מראה לאליהו מופע הדומה למעמד הר סיני - רוח חזקה, רעש ואש - אולם גם כאן ישנו שינוי והוא "קול דממה דקה" (יב).
נראה כי הקב"ה רומז כאן לאליהו כי כעת יש להופיע את התורה בדרך אחרת בעולם. אם עד עתה הופעת התורה היתה סוג של יראה המתבטאת בצום, רעש ואש שורפת הרי שכעת יש לנקוט בדרך רכה שמתבטאת באכילה, וקול דממה. יש צורך לבוא אל העם בדרכי נועם ולהשפיע להם את התורה בדרך זו.
אליהו לא קולט את המסר וחוזר שוב על תשובתו הקודמת בה ניכרת הביקורת הרבה שלו על העם ותפיסת הקנאות שלו. משום כך מצווה עליו ה' למשוח את אלישע לנביא תחתיו.