המאבק בין המעצמות עלי אדמות הוא מעין בבואה של המאבק המתנהל במרום בין שרי אומות אלה, ובמרכז המאבק עומד עם ישראל.
בשני הפרקים הקודמים פֵּרֵש בשמו של המלאך גבריאל, ואילו בפרק י' אינו מפרש בשם המלאך אלא הולך ומצייר את מראהו. ונראה שהאיש לבוש הבדים הוא גבריאל.
סיגופיו של דניאל המתוארים בתחילת הפרק באים על רקע המאורעות שהתרחשו בארץ ישראל בשנת שלוש למלכות כורש, מאורעות שהיו קשורים בביטול מלאכת בניין המקדש ובהפסקת העלייה לארץ. מסתבר שמאורעות אלה העציבו מאד את רוחו של דניאל והוא הסתגף וצם במשך שלושה שבועות ובקש בליבו לדעת את פשר מעשיה של המלכות על רקע נבואות ירמיהו ונביאים אחרים.
עיקרו של הפרק הוא הגילוי שגילה האיש לבוש הבדים לדניאל על המאבק המתנהל במרום בין המלאכים, המשמשים "שרים" לאומות, לממלכות. וכבר לימדנו בן-סירא (שחי בימי מלכות יון), ש"לכל גוי הקים שר", ובלשון בעל הזוהר: "כל אומה ואומה אית לה שר לעילא" (זוהר ב, טז ע"ב).
לכל אומה יש ייעוד מסויים במהלך ההיסטוריה, שקבע "קורא הדורות מראש". וכמסתבר גם ייחוד רעיוני מחשבתי משלה.
המאבק בין המעצמות עלי אדמות הוא מעין בבואה של המאבק המתנהל במרום בין שרי אומות אלה. מאבק, שבמרכזו עומד עם ישראל: "ובאתי להבינך את אשר יקרה לעמך באחרית הימים, כי עוד חזון לימים" (יד).
כאן פֵּרֵש לראשונה את האיש לבוש הבדים (לבושים הרומזים לבגדי הכהן הגדול המשמש לפני ולפנים), את שר מלכות פרס ואת שר יון, בלי לפרש בשמותיהם. וכנגדם פֵּרֵש בשמו של אחד השרים הראשונים במעלה (יג), והוא השר מיכאל, שרם של ישראל: "מיכאל שרכם" (כא). תוך שהוא הולך ומטעים שמיכאל עוזרו ומחזקו תחילה במלחמתו בשר מלכות פרס ולאחר מכן בשר יון, הבא תכף לאחר שיצא שר פרס.
ניתן אפוא לראות בפרקנו פתיחה לחזון מלכות יון ולחזון אחרית הימים.
נערך ע"י צוות אתר התנ"ך, מתוך תנ"ך עם פירוש דעת מקרא, הוצאת מוסד הרב קוק ירושלים, ספר דניאל, עמ' רס-רסא