מבוא למגילת רות

המילה המתאימה לתיאור המתרחש בחמשת הפסוקים הפותחים את המגילה היא 'טרגדיה'. איש מבית לחם יהודה יורד עם משפחתו לארץ מואב, ושם פוקדת אותם הרעה: האיש מת, בניו מתבוללים ומתים - ללא המשכיות, וכך נשארת אשתו נעמי, שכולה ואלמנה - משני ילדיה ומאישהּ.

אילו התבקשנו לדמיין אופק לסיפור מעין זה, דומה שהיינו נדרשים ליצירתיות רבה כדי לראות טוב. והנה, בתום סיפור מקראי בן ארבעה פרקים, בן נולד לנעמי - עובד שמו, והוא לא פחות מאשר אבי ישי, אבי דוד מלך ישראל. כיצד אירע הדבר? מה הניע את המשפחה ממשבר גדול כל כך, אל אוויר הפסגות אליו הגיעה - צומת החיים של האומה?

נראה כי עלינו להבין את ההקשר ההיסטורי מקראי - התקופה והתהליכים המתחוללים בה. בארבע מילים נפתח סיפור המגילה - "ויהי בימי שפוט השופטים", ובהן מניח הכתוב את המסד להתרחשויות. מצביע על ממלכה, חברה, או חשיבה ציבורית שאינן, ועל הוויית חיים שבה היחיד עומד במרכז. הוויה זו הייתה קשה מנשוא לאיש ושמו אלימלך, ובסוג של ייאוש הוא קם ונטש את המערכה.

המגילה פותחת ב"שפוט השופטים", ובקצֶהָ האחרון נולד דוד מלך ישראל. בתווך - תנועה מעולם לעולם, מתפיסת חיים שבה 'איש הישר בעיניו יעשה', לעמדה שבה אנשים נוטלים על עצמם אחריות. מעמדה שבה נערה מואביה השבה משדי מואב נדחית, למצב שבו "יודע כל שער עמי כי אשת חיל את" (ג', יא). המילים החותמות את הספר: "וְיִשַׁי הוֹלִיד אֶת דָּוִד" (ד', כב), כמו מציבות דמות אופק לסיפור. כאן הוא בית היוצר - הערוגה שהצמיחה את האיש. כאן נטועים יסודות חייו של דוד מלך ישראל.

מתוך מבוא לספר "מגילת נאמנים" בהוצאת קרית הישיבה בית אל. לרכישת הספר.