חלוקת הפרק:
1. פס' א-יב: מבני הממלכה
2. פס' יג-יד: הבאת חירם מצור
3. פס' טו-כב: עשיית העמודים
4. פס' כג-כו: עשיית הים
5. פס' כז-לז: עשיית המכונות
6. פס' לח-לט: עשיית הכיורים
7. פס' מ-מז: סיכום עשיית כלי הנחושת על ידי חירם
8. פס' מח-נ: עשיית כלי הזהב על ידי שלמה
9. פס' נא: סיכום כללי
1. פס' א-יב: מבני המלוכה
א. את היחס בין מספר השנים שלקח לשלמה לבנות את ביתו (13) ובין מספר השנים שלקח לו לבנות את בית המקדש (7), ניתן להבין בשתי צורות: רש"י, על פי הגמרא בסנהדרין דף קד ע"ב, דורש לשבח ואומר ששלמה הזדרז יותר בבניין בית המקדש. אולם ניתן עקרונית גם לדרוש לגנאי ולומר ששלמה השקיע יותר במבני הממלכה. אכן, יש לשים לב שמדובר על מספר רב של בניינים ובנוסף לכך בית יער הלבנון, על פי המתואר בפס' ב, שהיה גדול יותר מבית המקדש (אף אם לא מפואר כמוהו).
ב. מהפסוקים עולה כי מדובר על מספר בניינים: 1. בית יער הלבנון. 2. אולם העמודים ששימש, ככל הנראה, מבואת כניסה לבית יער הלבנון. 3. אולם הכסא שאחרי כן נקרא גם אולם המשפט. 4. בית מגוריו של שלמה. 5. בית מגוריה של בת פרעה (ראו פירוש אברבנאל).
היכן היו מבנים אלו? הכתוב כאן לא אומר דבר מפורש בעניין אך ממקומות אחרים אנו למדים שהם היו צמודים לבית המקדש. כך משמע מהתיאור במלכים ב פרק י"א, יט כאשר הביאו את יואש מבית ה' לבית המלך כאשר רק שער הרצים הפריד בניהם. כך עולה גם מירמיהו פרק כ"ו, י. (על סמיכות המבנים ניתן לקרוא עוד בפוסט מאת הרב ד"ר יואל בן נון)
2. פס' יג-יד: הבאת חירם מצור
א. בפסוקים נאמר שאימו אלמנה ממטה נפתלי והיא מתגוררת בצור. אכן מקורות רבים מלמדים על ישראלים המתגוררים באזור זה, על אף שהוא מחוץ לתחום ההתנחלות (ראו לקמן ח', סה; י"ז, ט). לאור זאת יתכן בהחלט שגם אביו הוא ישראלי המתגורר בצור (וכך אכן פירוש רד"ק). אולם יש לציין שבדברי הימים ב ב' מתואר שחירם מלך צור הוא זה ששלח את חירם, ושם משמע שהוא היה מבני עמו.
ב. הכתוב מתאר את חירם בדמיון ברור לתיאור התורה את בצלאל (שמות ל"א, א-ה). על שניהם נאמר שהם מלאים חכמה, תבונה ודעת. אולם למרות זאת ישנו גם הבדל בולט: על בצלאל אומר משה לעם שה' מילא אותו רוח חכמה ובינה וכו'. אולם על חירם נאמר "וימלא את החכמה" וה' לא מוזכר. אפשר שיש כאן רמז בקורתי מסוים על כך ששלמה אינו מערב את ה' או את נביאיו בכל המהלך של בניין המקדש.
3. פס' טו-כב: עשיית העמודים
שימו לב שיש כאן בפסוקים בתחילה תיאור של העמוד עצמו ואחרי כן תיאור הכותרת שעליו כאשר תיאור הקישוטים מתייחס בעיקר לכותרת.
באשר למשמעות שם העמודים המובא בפס' כא עיינו ברד"ק. (עוד על עניינם של העמודים ניתן לשמוע בשיעורו של הרב אליעזר קשתיאל)
4. פס' כג-כו: עשיית הים
א. בדברי הימים ב פרק ד', ו מפורש שמטרת הים היא לרחצת הכהנים.
ב. פס' כו – "אלפים בת יכיל". מידת 'בת' זהה לאיפה (עיינו יחזקאל מ"ה, יא) ומדובר כאן על כשישים אלף ליטר.