מגילת התוכחות

בשנה הרביעית ליהויקים, שנת עליית נבוכדנאצר לשלטון, מצטווה ירמיהו להעלות על הכתב את כל נבואותיו, ואגב כך אנו זוכים להצצה נדירה על תהליך יצירתו של ספר ירמיהו. ירמיהו מבקש מברוך בן נריה הסופר לכתוב מפיו את הנבואות ולהקריאן באזני העם במקדש ביום הצום שנקבע בחודש כסלו. מכרוניקה בבלית עולה שבחודש זה כבש נבוכדנאצר את אשקלון, ומאורע זה סימל את ראשית השתלטות בבל על ארץ ישראל. ייתכן שיום הצום נקבע בעקבות מאורע זה, ועל כן היווה שעת כושר מתאימה להשיב את העם בתשובה. אולם בעוד נבואת ירמיהו נופלת על אוזניהם הקשובות של העם והשרים, יהויקים המלך עומד במריו, וקורע ושורף את מגילת הנבואות.

א. ׳וַיְהִי בַּשָּׁנָה הָרְבִיעִת לִיהוֹיָקִים בֶּן יֹאשִׁיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה...׳ (א) הפרק פותח בציון זמנו של הציווי על כתיבת הנבואות.

1) ציון זמן זה נזכר גם לעיל כ"ה,א. עיינו שם בתחילת הנבואה (פסוקים א-ז) ותנו דעתכם לאופי המסכם המשותף לשתי הנבואות.

2) השנה הרביעית ליהויקים היתה שנת מפנה עקב עלייתו של נבוכדנאצר לשלטון והרחבת האימפריה הבבלית, שהפכה לסכנה ממשית על יהודה. האויב מצפון, שהיה ערטילאי עד כה, הפך למציאות קיימת. לאור הנסיבות הללו - נסו לשער מדוע מופיע הציווי על כתיבת הנבואות בעת הזאת?

ב. מגילת הנבואות של ירמיהו ניצבת במרכז הפרק. עקבו אחרי גלגוליה של המגילה, הקראותיה החוזרות והתפתחות השפעתה במעגלים השונים (שימו לב לחזרת הפועל ׳קרא׳). היכן נעצר מעגל ההשפעה ומדוע? שימו לב לחילוף בין קריאה לקריעה בפסוקים כא,כג,כד, ולאטימות לבו של המלך העולה מתיאוריו בפרק, למשל בתיאור המפורט של ישיבתו מול האח בבית החורף בפס׳ כב (בשעה שהעם עומד במקדש, מתענה ומתפלל!) ובהתעלמותו מקריאות השרים בפס׳ כה.

ג. תיאור קריאת המגילה באזני יהויקים מזכיר מאורע דומה שאירע ליאשיהו אביו, ומתואר במל"ב כ"ב,ח-יג. התייחסו לסיטואציה המקבילה של קריאת הספרים באזני המלכים, ושימו לב לתפקידו של שפן הסופר אצל יאשיהו ותפקידם של צאצאיו בפרקנו (פסוקים י,יא,יג,כה). בחנו כיצד מנגיד הכתוב בפרקנו (כג-כד) את תגובת יהויקים לתגובת יאשיהו.

למעבר לדף הלימוד המלא מתוך התכנית "מתן על הפרק"