מגילת פשר נחום שנמצאה במערות קומראן מפרשת את הנבואה המקראית כהתגשמות האירועים ההיסטוריים המתרחשים בזמנו של המחבר.
מגילת פשר נחום נמצאה במערה 4 הסמוכה לקומראן. היא מתוארכת לתקופה ההרודיאנית והשתמרו ממנה 6-5 טורים. כמו בשאר הפשרים שבמגילות, מגילה זו מפרשת את הנבואה המקראית כהתגשמות האירועים ההיסטוריים המתרחשים בזמנו של המחבר, עם דגש מיוחד על אחרית הימים. שיטה פרשנית זו משקפת את אמונתם ותפיסת עולמם של חברי קהילת "היחד", כיתה יהודית שפעלה בשלהי ימי הבית השני. זאת בשונה ממסורת הפרשנות המוכרת לנו כיום שמפשטת או מרחיבה את הפסוקים המקראיים.
בספר נחום, הנביא חוזה את נפילתה של ממלכת אשור כעונש על העול שהיא מטילה על יהודה. חברי הכיתה מצטטים פסוקים נבחרים מתוך שלושת פרקי הספר ומפרשים אותם כניצחון חברי קהילת "היחד" על אויביהם מבית -"אפרים" ו "מנשה", ומחוץ ה"כיתיים". חוקרים רבים מזהים את "אפרים" ככינוי לפרושים, אשר היו אהודים על ידי העם אך נחשבו בעיני הכת לצבועים ורשעים וכונו גם "דורשי חלקות", ואת "מנשה" ככינוי לצדוקים.
ה"כיתיים" נזכרים פעמים אחדות במגילות מדבר יהודה, בפשר נחום הכוונה היא כנראה לרומאיים. חברי הכיתה ציפו והאמינו שבמלחמה הקרבה באחרית הימים המשיח יביס אותם.
בשונה מפשרים אחרים, פשר נחום מציין שמות של אישיים היסטוריים, המלכים היוונים דימטריוס ואנטיוכוס. בנוסף לדעת החוקרים יש התייחסות במגילה לשלטונו של אלכסנדר ינאי ושל שלומציון המלכה ולמלחמת האזרחים בין בניו.
כותבים: עובדי יחידת מפעלי מגילות מדבר יהודה, רשות העתיקות
באדיבות אתר 929