מדוע נודר יעקב נדר בעקבות ההבטחה שקיבל? האם יעקב פקפק בהבטחת ה'?
בהתגלות הראשונה של ה' ליעקב (כ"ח, י-יז) הוא מקבל הבטחות דומות להבטחות שניתנו לאברהם וליצחק, ובכל זאת יעקב מגיב באופן שונה מהם ונודר נדר. מדוע?
כדי להבין זאת עלינו לזכור את מצבו של יעקב באותה שעה.
האבות עצמם לא ידעו כיצד יסתיים תהליך הבחירה ומתי יקרה הדבר. בעקבות הנבואה שקיבלה רבקה נודע ליצחק שרק אחד מבניו עתיד להיבחר, ובתחילת פרק כ"ח (פס' ד) הוא אכן מברך את יעקב ב"ברכת אברהם".
אולם ליעקב עצמו היו, ככל הנראה, סיבות טובות לחשוש שאולי הוא אינו הבן הנבחר: לא זו בלבד שיצחק רצה מלכתחילה לברך את עשו, אלא שזה עתה נשלח יעקב על ידי הוריו הרחק מארץ כנען כדי להימלט מעשו וכדי למצוא אישה. אם יעקב הוא הבן הנבחר מן הראוי שעזיבת ארץ כנען תיאסר עליו, כשם שנאסרה על יצחק על ידי ה' בזמן הרעב בארץ (כ"ו, א-ג) ועוד קודם לכן על ידי אברהם - ששלח את עבדו להביא ליצחק אישה מחוץ לארץ ואסר עליו להוציאו לשם.
גם הליכתו של יעקב מזרחה (כ"ט, א) היא לכאורה סימן לדחייה, שהרי אחיו של יצחק, שנדחו בתהליך הבחירה, הלכו מזרחה (כ"ה, ו). לאור כל הסימנים האלה ייתכן בהחלט שיעקב חשש שנדחה, ושהבטחותיהם של אביו ואמו נועדו רק להקל על הפרדה.
עלינו גם לזכור שרק ה' מבצע את הבחירה, וגם ברכת יצחק ליעקב הייתה רק תפילה לה' שיבחר בו. בשלב זה טרם קיבל יעקב אישור מה' על בחירתו.
בהתגלות ה' ליעקב בבית אל, חלקה הראשון של ההבטחה מהווה, למעשה, אישור לבחירה ביעקב. בחלקה השני של ההתגלות ה' מבטיח ליעקב שיישאר עמו למרות עזיבתו את הארץ, וזאת מפני שיעקב הוא אכן הבן הנבחר.
נדרו של יעקב אינו משקף פקפוק בהבטחות ה' אלא מהווה ביטוי לנכונותו של יעקב למלא את ייעודו לאחר הודעת ה' כי הוא אכן הבן הנבחר.
נערך ע"י צוות אתר התנך
לקריאת המאמר המלא באדיבות אתר VBM של ישיבת הר עציון