מדוע נבחרו המצורעים לבשר על הגאולה?

הסיפור שלפנינו עוסק בהצלת העיר שומרון ובתחילתו אנו מתוודעים אל ארבעת המצורעים. הגמרא בסנהדרין (ק"ז ע"א) מביאה את דברי רבי יוחנן שקובע את זהותם: "גחזי ושלשה בניו". נראים הדברים שלא דרשה בעלמא לפנינו, אלא התבוננות רגישה בלשון הכתובים, המעלה דמיון מפתיע בין גחזי הנוטל מתוך חמדת ממון (לעיל פרק ה', כג) לבין ארבעת המצורעים המתרוצצים כאחוזי תזזית במחנה ארם הריק מאדם (ז', ח).

והנה דווקא מצורעים אלה נבחרו על ידי ההשגחה העליונה לבשר לעיר שומרון את בשורת הגאולה. השאלה "מי יביא את הבשורה"? אינה במקרא דבר שבאקראי, אלא סוגיא טעונה רבת משמעות. הנה, דרך משל, קורא דוד המלך בפרשת מרד אבשלום בראותו את אחימעץ בן צדוק: "אִישׁ טוֹב זֶה וְאֶל בְּשׂוֹרָה טוֹבָה יָבוֹא" (שמואל ב י"ח, כז), אך כאן בהצלת שומרון, נישאת הבשורה הטובה דווקא בפי מצורע.

אפשר שהמסר המקראי הוא שדווקא בשל העובדה שהעיר שומרון גדושה עבודת אלילים ומלאה שחיתות מוסרית, ורק בחסדי ה' ניצלת היא מכף ארם, בשורת הגאולה באה בפנים חשוכות ומנוגעות של מצורע.

ברם אם נעמיק בפרשה זו, נגלה כי מבעד לרובד זה נחשף רובד נוסף, והוא מפציע באפלה, ונוסך אור של חסד על כל הפרשה. הנה בעיצומה של הריצה האובססיבית לאגור כסף ובגדים, עוצרים ארבעת המצורעים וקוראים איש אל רעהו: "לֹא כֵן אֲנַחְנוּ עֹשִׂים! הַיּוֹם הַזֶּה יוֹם בְּשֹׂרָה הוּא וַאֲנַחְנוּ מַחְשִׁים וְחִכִּינוּ עַד אוֹר הַבֹּקֶר וּמְצָאָנוּ עָווֹן? וְעַתָּה לְכוּ וְנָבֹאָה וְנַגִּידָה בֵּית הַמֶּלֶךְ!" (ט).

נמצא אפוא שבנפשם האפלה התנוצץ לפתע אור טהור שרומם אותם עצמם בראש וראשונה, ומתוך כך חילצם מבדידותם וזיכה אותם להיות מבשרי טוב לעיר שומרון. נקודה מוסרית זו, אפשר שהיא המפתח לסיפור כולו, ובה טמונה התשובה לשאלה מדוע נבחרו דווקא הם להיות מבשרי הגאולה.

נערך ע"י צוות אתר התנ"ך מתוך הסדרה 'מעט מן האור', בהוצאת ספריית בית אל בשיתוף תנועת אורות