"וַיָּבֹאוּ אֲנָשִׁים מִשְּׁכֶם מִשִּׁלוֹ וּמִשֹּׁמְרוֹן שְׁמֹנִים אִישׁ מְגֻלְּחֵי זָקָן וּקְרֻעֵי בְגָדִים וּמִתְגֹּדְדִים וּמִנְחָה וּלְבוֹנָה בְּיָדָם לְהָבִיא בֵּית ה'" (ירמיהו מ"א, ה)
כשנסעו ממקומם לא ידעו בחרבן הבית
וכששמעו בדרך גלחו זקנם וקרעו בגדיהם והתגודדו.
ותימה הוא: מן החדש החמישי שחרב הבית עד החדש השביעי איך לא שמעו בשילו ובשכם ובשמרון כי נלכדה ירושלם וחרב הבית וגלו ישראל ממנה??
ויש לפרש כי שמעו בכבוש ירושלם ובגלות ישראל ממנה
אבל חשבו כיון שהשאיר נבוזראדן דלת הארץ,
השאיר גם בית המקדש, שלא נתצו ושרפו כלו או מקצתו
שיקריבו הנשארים בארץ קרבנותיהם
וכיון ששמעו בדרך שנשרף בית ה'
קרעו בגדיהם.
ושמעו גם כן כי מלך בבל הפקיד גדליה בארץ והיו באים אליו.
רד"ק - ר' דוד בן יוסף קמחי, חי בדרום צרפת בין השנים 1160-1235. התפרסם כדקדקן על ידי ספרו "מכלול", הרבה לעיין בפילוסופיה ובמדעים. כתב פירוש לתנ"ך לספרי בראשית, נביאים ראשונים, נביאים אחרונים, תהלים ודברי הימים. פירושו עוסק הרבה בענייני לשון, ניקוד, מסורה, ופירוש המילים. הוא עוסק גם בשאלת חיבור הספרים וזמנם של הנביאים, שאלות היסטוריות וגיאוגרפיות, ובויכוחים עם הפרשנות הנוצרית לכתוב.