"וַיִּשָּׂא מְשָׁלוֹ וַיֹּאמַר נְאֻם בִּלְעָם בְּנוֹ בְעֹר וּנְאֻם הַגֶּבֶר שְׁתֻם הָעָיִן" (במדבר כ"ד, ג)
רש"י:
שתם העין - עינו נקורה ומוצאת לחוץ וחור שלה נראה פתוח.
רשב"ם:
שתום העין - פתוח עין, רואה מראות אלהים.
אור החיים:
כנגד מעשיו אמר "הגבר שתום העין" שהיה ניכר במעשה עיניו, שכל מקום שהיה מסתכל בעיניו היה לוקה,
ולכן היה סותם עינו הרעה לבל יזיק,
ואפשר שהיתה לו עין השמאלית מיוחדת לזה,
ואם נפרש שתום העין הוא לשון פתיחה ירצה שהיה מסומן בפתיחת עינו להרע.