האם התרפים היו עבודה זרה? או אולי כלי להורוסקופ? מעשה כשפים? או שמא עניינם שימוש בכח הדמיון?

 

"כי ימים רבים ישבו בני ישראל, אין מלך ואין שר ואין זבח ואין מצבה, ואין אפוד ותרפים" (ד) 

מהם התרפים, שבעתיד בני ישראל יימנעו משימוש בהם?
פגישה ראשונה היתה לנו עם תרפים כאשר רחל גונבת את התרפים אשר לאביה. לבן מחפש את התרפים, ושואל "למה גנבת את אלוהי" (בראשית ל"א, ל) לבן מתייחס לתרפים כאל, כלומר: שהם עבודה זרה.

אולם, אם תרפים הם פולחן עבודה זרה, כיצד היו בביתו של דוד, כאשר מיכל ממלטת את דוד ושמה במיטתו "תרפים" (שמואל א י"ט)?

הרמב"ן מסביר שהתרפים הם מעין שעון, שבעבר יחסו לו יכולות לנבא עתידות, מעין "הורוסקופ".

גם רד"ק מעלה אפשרות זו, בהתייחסו לתרפים שעשה מיכה (שופטים י"ח, ה):

"ועניין התרפים, יש אומרים כי הוא כלי נחושת העשוי לדעת חלקי השעות, וישפטו בהם על דרך המזלות. והם הוברי שמים. ויש אומרים, כי יש כוח בחכמי המזלות לעשות צורה בשעות ידועות, ותדבר הצורה ההיא. כי הנה כתוב "כי התרפים דברו און". והחכם רבי אברהם אבן עזרא כתב, כי הקרוב אליו כי התרפים הם על צורות בן אדם, והיא עשויה לקבל כוח העליונים. והעד שהתרפים כן, התרפים ששמה מיכל בת שאול במיטה, עד שחשבו שומרי הבית שהוא דוד".

רש"י מתייחס לתרפים באופן שונה, ולדעתו (בפירושו למלכים ב כ"ג, כד; ויחזקאל כ"א, כו), התרפים הם מעשי כשפים רגילים.

לדעת הרלב"ג (שמואל א ט"ו, כג) "התרפים הוא דבר מעורר הכוח הדמיוני, בהתעוררותו ידמה קצת דברים צודקים, כמו העניין בחלומות הצודקים, והרבה דברים כוזבים ידמה עימהם"

לפי דברי הרלב"ג, יתכן שהתרפים עניינם בכוח דמיון מפותח, הרואה דברים שאינם קיימים בפועל, ובכך יכול לעתים לתאר דברי אמת, אבל לרוב נשאר בתחום הפנטזיה, ללא ביסוס עובדתי וללא אימות.

נערך ע"י צוות אתר התנ"ך

לקריאת המאמר המלא באדיבות אתר דעת