"מִזְמוֹר לְדָוִד ה' מִי יָגוּר בְּאָהֳלֶךָ מִי יִשְׁכֹּן בְּהַר קָדְשֶׁךָ: הוֹלֵךְ תָּמִים וּפֹעֵל צֶדֶק וְדֹבֵר אֱמֶת בִּלְבָבוֹ: לֹא רָגַל עַל לְשֹׁנוֹ לֹא עָשָׂה לְרֵעֵהוּ רָעָה וְחֶרְפָּה לֹא נָשָׂא עַל קְרֹבוֹ: נִבְזֶה בְּעֵינָיו נִמְאָס וְאֶת יִרְאֵי ה' יְכַבֵּד נִשְׁבַּע לְהָרַע וְלֹא יָמִר: כַּסְפּוֹ לֹא נָתַן בְּנֶשֶׁךְ וְשֹׁחַד עַל נָקִי לֹא לָקָח עֹשֵׂה אֵלֶּה לֹא יִמּוֹט לְעוֹלָם" (תהילים ט"ו)
מסכת מכות, דף כ"ג ע"ב
דרש רבי שמלאי: שש מאות ושלש עשרה מצות נאמרו לו למשה, שלש מאות וששים וחמש לאוין, כמנין ימות החמה, ומאתים וארבעים ושמונה עשה, כנגד איבריו של אדם...
בא דוד והעמידן על אחת עשרה, דכתיב: "מזמור לדוד, ה' מי יגור באהלך מי ישכון בהר קדשך הולך תמים ופועל צדק ודובר אמת בלבבו לא רגל על לשונו לא עשה לרעהו רעה וחרפה לא נשא על קרובו נבזה בעיניו נמאס ואת יראי ה' יכבד נשבע להרע ולא ימיר כספו לא נתן בנשך ושוחד על נקי לא לקח עושה אלה לא ימוט לעולם" (תהילים ט"ו, א-ה).
בא ישעיהו והעמידן על שש, דכתיב: "הולך צדקות ודובר מישרים מואס בבצע מעשקות נוער כפיו מתמוך בשוחד אוטם אזנו משמוע דמים ועוצם עיניו מראות ברע..." (ישעיהו ל"ג, טו)
בא מיכה והעמידן על שלש דכתיב: "הגיד לך אדם מה טוב ומה ה' דורש ממך כי אם עשות משפט ואהבת חסד והצנע לכת עם ה’ אלהיך..." (מיכה ו', ח)
בא עמוס והעמידן על אחת שנאמר: "כה אמר ה' לבית ישראל דרשוני וחיו" (עמוס ה', ד)
מתקיף לה רב נחמן בר יצחק: אימא דרשוני בכל התורה כולה, אלא בא חבקוק והעמידן על אחת שנאמר "וצדיק באמונתו יחיה" (חבקוק ב', ד).
להעמקה בדברי הגמרא ניתן לעיין בפירושו של המהר"ל בספרו 'תפארת ישראל'