המהפכה לטיהור המקדש והקדשתו מחדש, וגם הפסח הגדול בהשתתפות ישראלים רבים מן הצפון, האם ייתכן, שכל זה התחולל בבת אחת, מהיום הראשון למלכות חזקיהו?
חזקיהו חולל מהפכה דתית מרחיקת לכת.[1] בניגוד גמור לתפיסת אחז, האשורים לא באמת התעניינו מה עושים היהודים בהיכל קודשם, ובעיר מלכותם. בכלל, לא נמצאה שום עדות על התערבות המעצמה אשורית בסדרי פולחן מקומיים! הם דרשו מס כניעה, והתחייבות לדכא כל מרד – לא פחות, אך גם לא יותר!
לכן, יכול היה חזקיהו להחזיר את עבודת ה' למקומה, לטהר את המקדש, לבטל את האלילות וגם את הבמות לה', מבלי להסתכן בתגובה אשורית; מסתבר, שתפיסת אחז ופנייתו לתִגלַת-פִּלאֶסֶר (3) – "עבדך ובנך אני" (מלכים-ב ט"ז, ז), הייתה הפרזה יתירה, שהובילה לסגירת היכל ה' ופתיחת העיר לעבודת אלילים, בלי כפייה אשורית; רק הפחד והייאוש מהאמונה בה' המוציא את עמו ממצרים, וכעת נותן אותם ביד אשור, הביאו לכך.
אבל המהפכה לטיהור המקדש והקדשתו מחדש, וגם הפסח הגדול בהשתתפות ישראלים רבים מן הצפון, האם ייתכן, שכל זה התחולל בבת אחת, מהיום הראשון למלכות חזקיהו? "הוא בשנה הראשונה למלכו, בחֹדש הראשון, פתח את דלתות בית ה' וַיחַזקֵם..." (כט, ג-ד) - הלוא למהפכה כזאת, בהיקף כזה, דרוש תכנון מדוקדק, בפרט, להבאת אנשי הצפון לירושלִַם.האם לחזקיהו הצעיר הייתה קבוצת תומכים, שהכינה את המהפכה עוד בימי אחז?
לדעתי, היו שתי המלכות לחזקיהו[2], ובמקרא כמעט שאין תיאור לשנים הראשונות; הפרק הזה מתאר את ההמלכה השנייה,[3] שהתחילה, אחרי הכנות ממושכות של הכהנים והלויים הנאמנים, בטיהור מהיר ומלא של בית ה'!
ההמלכה הראשונה על יהודה בלבד, 6 שנים לפני חורבן שומרון (727 לפנה"ס; מלכים-ב י"ח, א), והשנייה, 6 שנים אחרי חורבן שומרון (715 לפנה"ס), כאשר נצפתה אפשרות להשתתפות פעילה של רבים משבטי הצפון הישראליים בחגיגת הפסח בירושלִַם.
רק כך יובן גם התאריך המקראי למסע סנחריב (בשנתו ה-5), "..בארבע עשרה שנה למלך חזקיהו [להמלכתו השנייה] עלה סַנחֵריב..." (ישעיהו ל"ו, א; מלכים-ב י"ח, יג) – זאת הייתה כבר שנת 26 לחזקיהו, להמלכה הראשונה![4]
והנה, בחפירות העופל בדרום הר הבית, נמצא חותם 'לחזקיהו [בן] אחז',[5] שהוא שונה ועשיר יותר מן החותם שהיה מוכר לפני כן – וזו ראיה חזקה להמלכה השנייה!
נחזור לתקציר האירועים מן ההמלכה הראשונה:
"בשנת מות המלך אחז" (ישעיהו י"ד,[6] כח; 727 לפנה"ס), מת גם תִגלַת-פִּלאֶסֶר (3), הכובש הגדול ביותר, שהפך את אשור למעצמה עולמית; יורשו שַלמַנאֶסֶר (5) היה חלש יותר, והתחילו זעזועים של מרידות, וביניהן גם מרד שומרון; שַלמַנאֶסֶר צר על שומרון 3 שנים (722-724 לפנה"ס), ומת; יורשו סַרגוֹן, התקיף והאכזר, שמלך 16 שנה, לכד את שומרון והגלה ממנה 27 אלף איש; שומרון הפכה לפחווה אשורית!
אלפי ישראלים ברחו לירושלִַם, שגדלה מאד והתרחבה בעיר העליונה.
בכל התקופה הראשונה (הנרמזת במלכים-ב י"ז, א-ו) נמנע חזקיהו מצעדים מרחיקי לכת, ורק התחיל בפעולות טיהור פנימיות, מדודות אך נחושות – "הוא הֵסיר את הבמות, ושִבַּר את המַצֵבֹת, וכָרַת את האֲשֵרה, וכִתַת נְחַש הנְחֹשֶת אשר עשה משה, כי עד הימים ההֵמה היו בני ישראל מְקַטרים לו... בה' א-להי ישראל בָּטָח!..." (מלכים-ב י"ח, ד-ה).
______________
[1] ראו הרחבה בספרי (עם הרב בני לאו), ישעיהו – כציפורים עפות, עמ' 201-169.
[2] רעיון זה הציעה לראשונה, תלמידתי ד"ר רבקה רביב, מתוך ההקבלה בין חזקיהו לדוד, ראו מאמרה בשמעתין 74/73 (תשמ"ג), עמ' 47-38.
[3] בפרקים אלה, לא נראית אפשרות להפריד בין טיהור המקדש "בשנה הראשונה למלכו", לבין הפסח.
[4] ב-6 לחזקיהו נפלה שומרון + סרגון מלך 16 שנה + מסע סנחריב בשנתו ה-5.
[5] הוזכר לעיל, בפרק כ"ח.
[6] ראו בטור שכתבתי שם.