חלוקת הפרק:
1. פס' א-ג: כריתת הברית
2. פס' ד-ז: ביעור העבודה זרה מבית המקדש
3. פס' ח-ט: טימוא הבמות
4. פס' י-כ: ביעור העבודה זרה מירושלים ומישראל
5. פס' כא-כב: עשיית הפסח 
6. פס' כג-כז: סיכום מעשי יאשיהו, הערכה כלפיו וגזרת החורבן 
7. פס' כח-ל: מותו של יאשיהו 
8. פס' לא-לז: מלכות יהואחז ואליקים
 
הכתוב מאריך מאוד במאמציו הכבירים של יאשיהו להשמיד את האלילות ולכרות ברית מחודשת עם ה'. כמו חזקיהו (כמסופר בדברי הימים ב ל') גם הוא מכנס את העם סביב הפסח. המאמץ הגדול של יאשיהו מתקשר כמובן גם לחשש הגדול שלו מפני החורבן. למרות דברי חולדה הוא מנסה לתקן ולהציל, ובדומה לחזקיהו שישעיהו ניבא לו שימות ממחלתו (לעיל כ') ואף על פי כן הוא לא אמר נואש, הוא מתפלל ואף נענה כמותו.

1. פס' י-כ: ביעור העבודה זרה מירושלים ומישראל

א. יושם לב שביעור האלילות נעשה אף בישראל, בבית אל ובערי השומרון. בדומה לחזקיהו (דברי הימים ב ל') גם הוא רואה את אחריותו לא רק על יהודה אלא גם על הישראלים הרבים שנשארו בשומרון לאחר הגלות האשורית.  

ב. פסוקים טו-יח: הכוונה כמובן לסיפור המופיע במלכים א פרק י"ג. כאן נסגר המעגל.

2. פס' כא-כב: עשיית הפסח

רעיון עשיית הפסח כסמל לכריתת ברית בין הקב"ה לישראל מופיע במקומות רבים: עצם הציווי לדורות על הפסח ודין פסח שני, הפסח בכניסה לארץ (יהושע ה'), הפסח לאחר מהפכת חזקיהו (דברי הימים ב פרק ל') ובחנוכת הבית השני כמתואר בספר עזרא סוף פרק ו'.

3.  פס' כג-כז: סיכום מעשי יאשיהו, הערכה כלפיו וגזרת החורבן

פס' כו – למרות כל המאמצים, מעשיו של יאשיהו לא הועילו. יתכן שכבר היה מאוחר מידי והגזרה כבר נגזרה. עוד יתכן שהמהפכה הייתה בעיקר של המלך ולא חדרה ללב העם. העובדה שלאחר מותו, המצב חזר לקדמותו, מעידה על כך.  

4. פס' כח-ל: מות יאשיהו

למה יאשיהו נלחם עם מלך מצרים? רש"י מביא מדברי חז"ל שזה משום שעבר בגבולו. על פי מקורות היסטוריים, אנחנו יודעים על חולשת ממלכת אשור בימי יאשיהו ומסתבר שהמצרים ניסו בשלב זה לתפוס שטחים מצפון לארץ ישראל. יאשיהו שחיזק את שלטונו ראה בכך פגיעה בריבונותו.

5. פס' ל-לו: מלכות יהואחז ואליקים

א. פס' ל – למה עם הארץ היה צריך למנות את יהואחז ואף למשוח אותו? מפסוק לו אנו למדים שהוא לא היה הבכור. ואכן חז"ל (תוספתא סנהדרין סוף פרק ד) כבר העירו שמשיחה מצאנו רק במחלוקת על הירושה. (על כך ניתן לקרוא גם בפירושו של הרד"ק)

ב. פס' לד – יתכן שמלך מצרים הניח שאחיו הגדול של יהואחז יהיה 'ממושמע' יותר.