"בֶּן עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם שָׁנָה אָמוֹן בְּמָלְכוֹ... וַיַּעַשׂ הָרַע בְּעֵינֵי ה' כַּאֲשֶׁר עָשָׂה מְנַשֶּׁה אָבִיו׃ וַיֵּלֶךְ בְּכָל הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר הָלַךְ אָבִיו וַיַּעֲבֹד אֶת הַגִּלֻּלִים אֲשֶׁר עָבַד אָבִיו וַיִּשְׁתַּחוּ לָהֶם׃ וַיַּעֲזֹב אֶת ה' אֱלֹהֵי אֲבֹתָיו וְלֹא הָלַךְ בְּדֶרֶךְ ה'" (מלכים ב' כ"א, יט-כב)
אברבנאל:
ועשה אמון זה הרע בעיני השם כמו שעשה מנשה אביו,
וכן עשה ועבד עבודה זרה והגלולים וישתחו להם כמו שעשה מנשה...
אמנם בדברי הימים ביאר בזה ואמר (דברי הימים ב ל"ג, כג):
"ולא נכנע מלפני ה' כהכנע מנשה אביו כי הוא אמון הרבה אשמה",
רוצה לומר שנתדמה לאביו ברשע והפשע אשר עשה
אבל לא נתדמה אליו בתשובה ובהכנעה שעשה אביו לפני השם,
לפי שאמון הרבה אשמה ועון על מה שעשה אביו.
מלבי"ם:
ויעזב - כי מנשה שב אחר כך בתשובה ויכנע מאלהי אבותיו אבל אמון לא שב כלל.