האם בימות המשיח יהיה חידוש במעשה בראשית כדוגמאת שלום בין בעלי החיים? אילו שינויים צפויים לנו בימות המשיח? והאם יש עניין בכלל לעסוק בנושא לעומקו? על שאלות אלו ועוד עונה הרמב"ם בהלכות מלכים.
רמב"ם הלכות מלכים פרק יב
[א] אל יעלה על הלב שבימות המשיח יבטל דבר ממנהגו של עולם, או יהיה שם חידוש במעשה בראשית, אלא עולם כמנהגו נוהג. וזה שנאמר בישעיה "וגר זאב עם כבש ונמר עם גדי ירבץ" (ישעיהו י"א, ו) - משל וחידה. ענין הדבר שיהיו ישראל יושבין לבטח עם רשעי עכו"ם המשולים כזאב ונמר, שנאמר: "זאב ערבות ישדדם ונמר שוקד על עריהם" (ירמיהו ה', ו), ויחזרו כולם לדת האמת, ולא יגזלו ולא ישחיתו, אלא יאכלו דבר המותר בנחת עם ישראל, שנאמר: "ואריה כבקר יאכל תבן" (ישעיהו י"א, ז). וכן כל כיוצא באלו הדברים בענין המשיח הם משלים, ובימות המלך המשיח יִוָּדַע לכל לאי זה דבר היה משל, ומה ענין רמזו בהן.
[ב] אמרו חכמים: אין בין העולם הזה לימות המשיח אלא שיעבוד מלכיות בלבד. יראה מפשוטן של דברי הנביאים, שבתחילת ימות המשיח תהיה מלחמת גוג ומגוג, ושקודם מלחמת גוג ומגוג יעמוד נביא לישר ישראל ולהכין לבם, שנאמר "הנה אנכי שולח לכם את אליה וגו'" (מלאכי ג', כג)...
ויש מן החכמים שאומרים שקודם ביאת המשיח יבא אליהו. וכל אלו הדברים וכיוצא בהן לא ידע אדם איך יהיו עד שיהיו, שדברים סתומין הן אצל הנביאים. גם החכמים אין להם קבלה בדברים אלו, אלא לפי הכרע הפסוקים. ולפיכך יש להם מחלוקת בדברים אלו. ועל כל פנים אין סדור הויית דברים אלו ולא דקדוקיהן עיקר בדת. ולעולם לא יתעסק אדם בדברי ההגדות, ולא יאריך במדרשות האמורים בענינים אלו וכיוצא בהן, ולא ישימם עיקר, שאין מביאין לא לידי יראה ולא לידי אהבה, וכן לא יחשב הקצין, אמרו חכמים: תפח רוחם של מחשבי הקצים, אלא יחכה ויאמין בכלל הדבר.
רמב"ם - ר' משה בן מימון, נולד בספרד בשנת 1135. עבר למצרים, בה שימש כרב, מנהיג ורופא. גדול הפוסקים והפילוסופים היהודים. חיבר את ספר ה"משנה תורה" בו אסף הכריע וסידר את כל ההלכות. ואת "מורה הנבוכים" - ספר פילוסופיה. נפטר בשנת 1204.