תגובותיו של פרעה למכות מתוארות במספר סגנונות לשון: הכבדת לב, חיזוק לב, הקשיית לב. מה פשרם של הביטויים השונים? וכיצד בא לידי ביטוי עונשו מידה כנגד מידה?
ה' אומר למשה כי יקשה את ליבו של פרעה שלא ישלח מיד את ישראל כדי שיוכל להרבות מופתיו בארץ מצרים. אולם בהמשך המכות, נוקטת התורה בשני פעלים אחרים ביחס לליבו של פרעה לסירוגין:
באות התנין ובמכות דם, כנים, שחין, ברד, ארבה וחושך- נאמר 'ויחזק לב פרעה', ובחלקן ה' אחראי לכך. ואילו במכות צפרדע, ערוב ודבר- נאמר ש'כבד לב פרעה' או שהוא הכביד את ליבו. מדוע בחרה התורה בפעלים אלו כדי לבטא את עקשנותו של פרעה שלא לשלח את ישראל?
דומה כי מיוחסים כאן לפרעה שני דברים שונים: כבדות לב פרעה הינה תיאור מציאותי מועצם של תכונותיו הרעות של פרעה. לעומת זאת, חיזוק לב פרעה הינה פעולה אקטיבית בה ביקש להמשיך להרע ולדבוק בעמדותיו הקלוקלות, על אף שגילה בקיעים רבים בדעותיו ואמונתו.
מעניין לראות כי הקב"ה נוקט מידה כנגד מידה בענישתו את פרעה: המכות ערוב (ח', כ), דבר (ט', ג), ברד (ט', יח), ארבה (י', יד) מלוות בתואר 'כבד' כנגד הכבדת ליבו של פרעה. האותות האחרים והמכות על הים הינם חלק מידו החזקה (י"ג, ג) של ה' בה הוא מכה בפרעה ובמצרים כנגד חיזוק ליבו של פרעה.
ברם יש להדגיש, כי בעוד שה' אוחז בתכונת כבדות וחיזוק חיצונית של יד ודברים אחרים הרי שאצל פרעה חוזר כל הזמן הביטוי ביחס לליבו של אותו מלך עריץ גאוותן וחסר רחמים. כמה יפה גם ההבחנה שעושה התורה בין כבדות הלב של המלך המצרי המרושע לבין כבדות הפה והלשון של משה רבינו. כבדות זו של משה הינה חיצונית בלבד, אך ליבו לב של זהב ביחס לעמו וביחס לסובלים מחוסר צדק.