"וַיְהִי יַעְבֵּץ נִכְבָּד מֵאֶחָיו וְאִמּוֹ קָרְאָה שְׁמוֹ יַעְבֵּץ לֵאמֹר כִּי יָלַדְתִּי בְּעֹצֶב: וַיִּקְרָא יַעְבֵּץ לֵאלֹהֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר אִם-בָּרֵךְ תְּבָרְכֵנִי וְהִרְבִּיתָ אֶת-גְּבוּלִי וְהָיְתָה יָדְךָ עִמִּי וְעָשִׂיתָ מֵרָעָה לְבִלְתִּי עָצְבִּי וַיָּבֵא אֱלֹהִים אֶת-אֲשֶׁר שָׁאָל" (דברי הימים א ד', ט-י)
תלמוד בבלי מסכת תמורה דף טז עמוד א
יעבץ - שיעץ וריבץ תורה בישראל.
ומנלן [=מהיכן לנו] שענאו אל?
דכתיב: "ויקרא יעבץ לאלהי ישראל לאמור אם ברך תברכני והרבית את גבולי והיתה ידך עמדי ועשה מרעתי לבלתי עצבי. ויבא אלהים את אשר שאל" (דברי הימים א ד', ט-י).
"אם ברך תברכני" - בתורה,
"והרבית את גבולי" - בתלמידים,
"והיתה ידך עמדי" - שלא ישתכח תלמודי מלבי,
"ועשה מרעתי" - שיזדמנו לי ריעים כמותי,
"לבלתי עצבי" - שלא ישגבני יצר הרע מלשנות,
אם אתה עושה כן - מוטב, ואם לאו - הריני הולך לנסיסי [=בעצבוני] לשאול [=לקבר],
מיד - "ויבא אלהים את אשר שאל"....
זו משנת ר' נתן.
ר' יהודה הנשיא אומר:
"אם ברך תברכני" - בפריה ורביה,
"והרבית את גבולי" - בבנים ובבנות,
"והיתה ידך עמדי" - במשא ובמתן.
"ועשית מרעתי" - שלא יהא בי מיחוש ראש ומיחוש אזנים ומיחוש עינים,
"לבלתי עצבי" - שלא ישגבני יצר הרע מלשנות,
אם אתה עושה כן - מוטב, ואם לאו - הריני הולך בנסיסי [=בעצבוני] לשאול [=לקבר],
"ויבא לו אלהים את אשר שאל".