"וַיֹּאמֶר אֵלַי מָה אַתָּה רֹאֶה וָאֹמַר רָאִיתִי וְהִנֵּה מְנוֹרַת זָהָב כֻּלָּהּ" (זכריה ד', ב) 

 

פסיקתא רבתי (איש שלום) פיסקא ז - ויהי המקריב 

לפי שירמיה אמר "כסף נמאס קראו להם" (ירמיה ו', ל)

ויחזקאל קורא אותם סיגים שנאמר: "היו לי בית ישראל לסיג" (יחזקאל כ"ב, יח),

בא זכריה ואמר "והנה מנורת זהב כולה" (זכריה ד', ב), 

כולה של זהב היא, למה?

"כולך יפה רעייתי ומום אין בך" (שיר השירים ד', ז).

 

 

 

פסיקתא רבתי - פסיקתא [=פרק, פרשה] רבתי הוא מדרש אגדה המכיל דרשות למועדים ולהפטרות של שבתות מיוחדות בשנה. המדרש נערך במשך תקופה ארוכה וקיבל את גיבושו הסופי רק במאה התשיעית. הוא מכונה 'רבתי' על מנת להבדיל בינו ובין המדרש 'פסיקתא דרב כהנא' (מתוך: ע' רייזל, מבוא למדרשים, מכללת הרצוג תשע"א)