מודל חדש של מנהיגות

הפעולה הראשונה של יהושע כמנהיג מתוארת בפסוקים י-יא:
"ויצו יהושע את שוטרי העם לאמר עברו בקרב המחנה וצוו את העם לאמר הכינו לכם צידה".
הדבר הראשון שעושה יהושע הוא לצוות את השוטרים.
יהושע, שבילה שנים ארוכות כנערו ומשרתו של משה, ליווה אותו ולמד מהניסיון של רבו את דרך הנהגת העם. הוא גם פיתח מודעות גדולה לבעיות מהן סבל משה, שנאלץ לפעול כמנהיג בודד ויחידי, ולשאת את עול העם על גבו בלי שותפות של הנהגת משנה לצידו.
כל הניסיונות ליצור מנהיגות משנה – כמו עירוב הזקנים שכשל כבר במצרים, עצת יתרו, מינוי שבעים הזקנים במדבר, ומקרים נוספים – כשלו, והותירו מודל של הנהגת עם גדול על ידי אדם בודד. בצורת הנהגה זו טמונים מכשולים רבים אפילו במדבר, שבו העם מרוכז במקום אחד – קל וחומר בארץ ישראל, כאשר העם יתפזר, כל שבט לנחלתו, ויש צורך במנהיגות מקומית לצד ההנהגה הריכוזית.
יהושע מבין, שהדרך היחידה לעירוב מנהיגות המשנה, היא הפעלתה באופן אינטנסיבי כבר מתחילת הדרך. כך בונה יהושע, לכל אורך ספר יהושע – מודל חדש של מנהיגות. יהושע עומד ברקע הדברים ומחלק הוראות, ומסתמך באופן מלא על ההנהגה המשנית – השופטים, השוטרים, הזקנים, ראשי השבטים – להעברת מסרים מקומיים לעם, ולהעברת המסר המרכזי, שמחזק את העם לכך שהוא אינו תלוי במנהיג היחיד, אלא יכול להסתמך על מנהיגים מתוכו.