פרשת המוספים עוסקת בקרבנות וקשורה לפרשת המועדות. מדוע, אפוא, היא מופיעה בספר במדבר, ולא בספר ויקרא?
לעומת פרשת המועדות בויקרא כ"ג, המתייחסת לקדושת הימים, פרשתנו מתייחסת לתוכן הקרבנות המוקרבים בכל יום.
במבט ראשון נראה שהנתון הבולט בפרשת המוספים לעומת פרשת המועדות הוא רק ראש חודש, הנזכר בפרשתנו אך אינו מוזכר שם. (על כך קראו בפוסט מאת הרב אמנון בזק)
במבט מעמיק יותר, הבדל זה מקרין על פרשת המוספים כולה: שכן מוסף ראש חודש זהה למוסף חג המצות או חג השבועות - אף על פי שאין בו קדושת היום. עניין זה מבהיר כי קרבן המוסף אינו מייצג את קדושת היום. הוכחה נוספת להבנה זו היא שִׁבְעָת ימי חג המצות הזוכים לאותו קרבן בדיוק, למרות שקדושת המועד חלה רק על היום טוב הראשון ועל היום השביעי של חג זה.
מה מייצג, אם כן, קרבן המוסף?
סודו של המוסף נרמז בדעתו של רבי יהודה במשנת ברכות, האומר ש"אין תפילת המוספים אלא בחבר עיר" - כלומר, אין היחיד מתפלל תפילת מוסף כיון שלדבריו, ברור שהמוסף משקף את התאספות הציבור.
ידוע שרבי עילאי, אביו של רבי יהודה, היה תלמידו של רבי אליעזר, וייתכן שדבריו משקפים הלכה קדומה - כבר בנביאים למדנו: "מדוע את הולכת אליו היום, לא חודש ולא שבת" (מל"ב ד', כג). ראש החודש - כמו שבת ומועד - היה יום התאספות של הציבור לדרשה, לתפילה, לתורה ולעצרת חג.
הרבה לפני שניסחו חז"ל את התפילות שבידינו, כבר בימי המקרא היה הקהל מתאסף לעצרת בשבתות, במועדים (הן בימים הטובים והן בחול המועד) ובראשי חודשים. אנו יודעים גם כי בימי הבית הראשון, החנויות היו סגורות גם בראש חודש כמו בשבת ובחג (כמפורש בדברי עמוס ח', ה), כדי שאנשים יוכלו להתאסף לעצרת החג.
יש יהודים שעדיין - מבלי דעת - נוהגים כך עד היום, כשהם באים לקצת קריאת התורה, קצת דרשה ומוסף, העיקר שהם חלק מהתאספות הציבור. הרבה רבנים נוהגים לדרוש לפני תפילת מוסף, כי אז כל הקהל נמצא.
מתבקש, אם כן, להבין כי על ימי ההתאספות וההתכנסות הללו מובא קרבן המוסף.
במובן זה - ראש חודש וחול המועד אכן זהים לשבת ולחג, כפי שמוכיחים קרבנות המוסף שלהם.
אכן, תפילת המוסף קשורה להתאספות הציבורית, שאיננה נובעת מקדושת היום אלא עומדת בפני עצמה, וכיוון שקרבנות המוסף אינם מייצגים את קדושת היום אלא את המימד הציבורי שלו - לכן מקומה של הפרשייה בספר במדבר, ולא בספר ויקרא. ויקרא מבטא את הקדושה הפנימית של היום, ואילו במדבר מבטא את בחינתו הציבורית.
נערך ע"י צוות אתר התנ"ך
באדיבות מיזם 'שירת התורה' - הרב ד"ר יואל בן נון