בספר מלכים תואר עוזיהו כצדיק, ואף על פי כן לקה בצרעת, מדוע? מה מוסיף ספר דברי הימים להבנת הארועים?
בספר מלכים תואר עוזיה כצדיק: "ויעש הישר בעיני ה' ככל אשר עשה אמציהו אביו" (מלכים ב ט"ו, ג), אך מצד שני נענש בכל חומרת הדין: "וינגע ה' את המלך ויהי מצרע עד יום מותו" (שם, ה). הסתירה הבולטת בין צדקות עוזיהו לבין צרעתו מורה על אישיות מורכבת, אלא שהכתוב בספר מלכים מיעט בדברים ולא הבהיר את המורכבות של אישיותו, והניגודיות במעשיו תוארה בהרחבה רק בדברי הימים.
מעשיו המדיניים, כפי שמתואר שם בפרק כ"ו, היו גדולים ביותר. הוא לחם בפלשתים ממערב ויישב שם יהודים. הוא ביצר את הארץ, בנה אותה והביא להתיישבות רחבת היקף. הוא בנה מגדלים בירושלים, הגדיל את צבאו עד למעלה משלוש מאות אלף, צייד את חייליו כראוי בכלי נשק רבים, והמציא אף נשק חדש: חִשְּׁבֹנוֹת. יחד עם ירבעם בן יואש התאחדו מלכויות ישראל לפעולה משותפת וזכו להרחיב את גבול ישראל אל מימדיו ההיסטוריים. ככל מלכי יהודה שלפניו שאף עוזיהו ללכת בעקבותיהם של דוד ושלמה ולהחזיר את תפארת ישראל אל ימי הזוהר שלה, ונדמה היה שהגיע לכך.
אבל כאשר ייחס את כל ההצלחה לעצמו, התברר שאין זו אלא חזות חיצונית ועוזיהו איננו דוד. עוזיהו החמיץ את ההזדמנות ונכשל: "וּכְחֶזְקָתוֹ גָּבַהּ לִבּוֹ עַד לְהַשְׁחִית וַיִּמְעַל בַּה' אֱ-לֹקיו וַיָּבֹא אֶל הֵיכַל ה' לְהַקְטִיר עַל מִזְבַּח הַקְּטֹרֶת... וַיִּפֶן אֵלָיו עֲזַרְיָהוּ כֹהֵן הָרֹאשׁ וְכָל הַכֹּהֲנִים וְהִנֵּה הוּא מְצֹרָע בְּמִצְחוֹ וַיַּבְהִלוּהוּ מִשָּׁם וְגַם הוּא נִדְחַף לָצֵאת כִּי נִגְּעוֹ ה'" (דברי הימים ב כ"ו, טז-כ).
נערך ע"י צוות אתר התנ"ך מתוך הספר 'מקדש מלך - עיונים בספר מלכים', בהוצאת מדרשת הגולן