בפרקנו מתואר מזבח העולה כמזבח נחושת בן שלוש אמות. אם זה היה כל גובהו אז מדוע נזקק לכבש? אם היה גדול יותר כיצד נשאו אותו? מה הוא היחס בין מזבח זה למזבח האדמה המוזכר בפרשת יתרו?
מידותיו של מזבח העולה כפי שמתוארות בפרקנו הינן חמש אמות רוחב על חמש אמות אורך ושלוש אמות בלבד - גובה. ידוע לנו כי היה למזבח כבש, ולכאורה מזבח נמוך שכזה (מטר וחצי) אינו זקוק כלל לכבש?
התנאים במסכת זבחים (נט ע"ב) נחלקו האם המזבח באמת היה בגובה שלוש אמות בלבד או שבעצם הכוונה לשלוש אמות של המערכה עליונה, אך היה לו בסיס של חמש אמות שלא מתואר כאן. לפי הדעה השניה נמצא שגובהו הכולל של המזבח היה עשר אמות. מזבח שכזה ודאי זקוק לכבש. אולם, אם כן, יש לשאול כיצד נשאו הלויים כלי כל כך גדול בנדודיהם במדבר?
בהכרח יש לומר שבאמת נשאו רק את מקום המערכה העשוי נחושת שגובהו היה שלוש אמות. את תחתית המזבח בנו בכל פעם שחנו, מאדמה ואיתה גם מילאו את מקום המערכה שהיה חלול, נבוב לוחות (כ"ז, ח; ל"ח, ז). האדמה היא ששימשה הגבהה למזבח ולכן עניין הכבש נאמר דווקא סמוך לציווי על מזבח האדמה - כפי שמתואר בסוף פרשת יתרו (כ', כג), ולא בפירוט עשיית מקום המערכה שהיה נמוך.
על פי זה נוכל להבין דבר נוסף. לאחר הסיפור עם קרח ועדתו מצטווה משה לקחת את מחתות הנחושת ולעשות מהן ריקועי פחים למזבח (במדבר י"ז, ג-ד). לשם מה יש צורך לצפות את המזבח שעשוי גם כך מנחושת? דומה שהציפוי נועד עבור תחתית המזבח שהיתה עשויה אדמה בלבד וכעת זכתה לציפוי נחושת בהתאמה למקום המערכה העליון (כך שמעתי מהרב ישראל אריאל).