מזמור לירושלים

א. בהגיעו לשערי העיר ירושלים מתאר בעל המזמור את המראה הפיזי שנגלה אל מול עיניו. מה פירוש הביטוי 'עיר שחוברה לה יחדיו'? עיינו בפירושים השונים ועמדו על הבחינות השונות בחיבורה של העיר.

יר' חגיגה פרק ג' הלכה ו': עיר שעושה כל ישראל חברים.

ראב"ע: ירושלים היתה דומה בשלש רגלים למדינה שהתחברו אליה כל בנותיה מסביב בעת הפחד.

ע' חכם: כל בניניה נראים כמצטרפים יחד לגוש אחד, ואין בה פרצות ומקומות פנויים. ואמר 'כעיר' בכ"ף הדמיון... [כי] באמת אי אפשר לעיר שלא יהיו בה רחובות וחצרות המפסיקים בין בניין לבניין.

ב. ההזכרות בעברה המפואר של ירושלים, מולידה את הבקשה - התפילה. בעל המזמור קורא לרעיו לדרוש בשלומה של ירושלים ואף מתפלל בעצמו לשלומה ושלוותה מבית ומחוץ.

1. בפס' ו-ז מופיעה סדרה ארוכה של שמות שהם מדרשי מילים לשם ירושלים: שלום- ישליו- שלום- שלוה- שלום. אכן, לפנינו שיר הלל ותפילה לירושלים גם מבחינה תוכנית וגם מבחינה סגנונית. באיזה אופן עיצובו של הבית תואם לתוכנו?

2. עיינו בדברי ירמיהו כ"ט פס' ז ועמדו על האופן שבו הופך בעל המזמור את דברי ירמיהו לתפילה.

ירמיהו פרק כ"ט, ז: "וְדִרְשׁוּ אֶת שְׁלוֹם הָעִיר אֲשֶׁר הִגְלֵיתִי אֶתְכֶם שָׁמָּה וְהִתְפַּלְלוּ בַעֲדָהּ אֶל ה' כִּי בִשְׁלוֹמָהּ יִהְיֶה לָכֶם שָׁלוֹם".

ג. בעל המזמור החי בתקופת שיבת ציון מתאר את שמחתו העצומה למשמע הקריאה "בית ה' נלך" בהגיעו לשערי ירושלים הוא מתפעם מהמראה של ירושלים הבנויה - עיר שחוברה לה יחדיו. בניינה ושיקומה המחודש של העיר ממלאים אותו אושר וכאב הוא נזכר בירושלים של בית ראשון שהייתה מקדש מלך, עיר מלוכה, עיר משפט ועיר שאיחדה את כל שבטי ישראל. ניתן להניח שזה היה הרקע להודעה של משה חובב על כיבוש ירושלים וכפי שמציין א' מלצר:

שעה שתושבי ירושלים היו עוד קרובים מאד למקלטים שלהם ולגזרת האפלה חמורה, בקע אור "מקול ישראל", שהודיע בהודעה מיוחדת, לא בזמן קבוע לחדשות, כי ירושלים העתיקה נכבשה על ידי צה"ל. ומיד עם ההודעה הצבאית הזאת, השמיע קולו של המודיע משה חובב צלילים נלבבים ביותר, כשקרא: "שיר המעלות לדוד, שמחתי באמרים לי בית ה' נלך".

למעבר לדף הלימוד המלא מתוך התכנית "מתן על הפרק"