הרבה חוקרים עמדו על הקשר שבין מזמור ק"ד ובין מזמור מצרי קדום. מתוך השוואה בין שני המזמורים ניתן לראות את הפולמוס של משורר תהילים עם התפיסות האליליות המצריות.
מזמורנו הינו מזמור שבח לה'. בעיקר עוסק המזמור בבריאה ובנבראים. רבים מהחוקרים עמדו על הקשר שבין מזמורנו ובין מזמור מצרי קדום בשם 'תהילת אחנתן לשמש'. אותו שיר מצרי נמצא כחלק מהממצאים בתל עמרנה, ואלו עיקרי הדימיון: (מתוך: י' הופמן, תהלים קד: עיון ספרותי, בתוך: שערי טלמון: מחקרים במקרא והמזרח הקדמון מוגשים לשמריהו טלמון)
'תופע בהדר באפק השמים' השווה: "... הוד והדר לבשת... נוטה שמים" (א-ב)
'תשקע באפק מערב הארץ בחשכה' השווה: "שמש ידע מבואו. תשת חשך ויהי לילה" (יט-כ)
'כל ארי יצא ממאורתו, כל הרמש ישכו. חשך...' השווה: "תשת חשך ויהי לילה... הכפירים שואגים לטרף" (יט-כ)
'הצפרים תעופינה מקניהן' השווה: "אשר שם צפרים יקננו" (יז)
'האניות יהלכון צפונה ודרומה... דגי היאור יפזזו אל פניך' השווה: "שם אניות יהלכון לויתן זה יצרת לשחק בו" (כו)
'מה רבו מעשיך, נסתרו מפני, האל היחיד' השווה: "מה רבו מעשיך ה'" (כד)
'נתת היאור... וישטוף הריהם... לרוות שדותם בכפריהם' השווה: "המשלח מעינים בנחלים בין הרים יהלכון... משקה הרים מעליותיו מפרי מעשיך תשבע הארץ" (י-יג)
'זרחת ויחיו, תשקע ומתו' השווה: "תסתיר פניך יבהלון תסף רוחם יגועון ואל עפרם ישובון תשלח רוחך יבראון" (כט-ל)
השוואות אלו הובילו את החוקרים להניח שמזמורנו מכיר את השיר המצרי ומבוסס עליו. נראה שמה שחשוב בהקשר הזה הוא הפולמוס של המשורר בתהילים עם המזמור המצרי. המקום הבולט ביותר בפולמוס הוא בפסוק: "מה רבו מעשיך ה'!" (כד). במזמור המצרי מופיע כך: 'מה רבו מעשיך, נסתרו מפני, האל היחיד – אין אחר מבלעדיו' – המשורר בתהילים מבקש להבהיר שהאל היחיד הוא לא האל שמש כי אם הקב"ה – מה רבו מעשיך ה'!
כך גם במזמור המצרי מופיע שהלילה הינו זמן שלילי שהאל שמש לא לוקח חלק בו: 'הארץ בחשכה כמו מת, ישכבו בחדר משכבם וראשיהם מכסים. חשך... הארץ דוממת... תניס חשך ותתן זהרוריך...' כלומר לפי השיר המצרי הנבראים מחכים לשמש שיגאל אותם מהלילה. בתפיסה המקראית, ה' חולש על הכול והוא מחוץ לטבע, ולכן הלילה הוא חלק מהבריאה: "תשת חשך (=אתה מביא את החושך ושולט בו!) ויהי לילה... הכפירים שאגים לטרף ולבקש מא-ל אכלם" (כ-כא) כלומר גם ללילה יש חשיבות בבריאה. ולמעשה כל זה הוא מכיוון ש"כלם בחכמה עשית מלאה הארץ קנינך" (כד).
(לקריאת המזמור המצרי ראה: י" גרינץ, סיפורים מזמורים ומשלים מספרות מצרים העתיקה, עמ' 141-135)
(אחנתן ומשפחתו סוגדים לאל אתן)
(מקור התמונה: Jean-Pierre Dalbéra from Paris, France ויקיפדיה)