כיצד יש להתייחס לדמותו של עפרון שבתחילה הציע לאברהם את המקום בחינם ולאחר מכן דרש ארבע מאות שקל כסף? האם זה בהכרח מעיד על תכונה שלילית?
אברהם פונה אל בני חת אשר בחברון ובפיו בקשה: "תְּנוּ לִי אֲחֻזַּת קֶבֶר עִמָּכֶם וְאֶקְבְּרָה מֵתִי מִלְּפָנָי". לאחר שהם מבטיחים לו שאף אחד לא ימנע זאת ממנו, הוא פונה לעפרון ומבקש את מערת המכפלה. בשלב זה מתחיל משא ומתן כאשר בתחילה מציע עפרון לאברהם לקחת את השדה והמערה ללא תמורה, אך לאחר שאברהם מתעקש לשלם אומר לו עפרון "אֶרֶץ אַרְבַּע מֵאֹת שֶׁקֶל כֶּסֶף בֵּינִי וּבֵינְךָ מַה הִוא" (טו).
רש"י מביא את דברי חז"ל הידועים (ב"מ פז ע"א) הדנים את עפרון ברותחין ורואים בו סמל לאלו האומרים הרבה ואפילו מעט לא עושים. בתחילה הציע בחינם ולאחר מכן דרש סכום גבוה.
אולם רמב"ן מציע לקרוא את הדברים בצורה אחרת, כך שעפרון אינו מצטייר באופן שלילי. בהסתמכו על תרגום אונקלוס כותב רמב"ן "אולי רצה (עפרון) לומר שהיו דמיה קצובים כן במקום ההוא, כי כן המנהג ברוב הארצות להיות מחיר שדה קצוב לפי מדתו...ועל דרך הפשט "ארץ ארבע מאות שקל כסף" שקנה אותה בכך עפרון או אבותיו הקדמונים". שתי הצעות מציע רמב"ן ולפי שתיהן לא חרג עפרן מהמנהג. לפי הראשונה, לאחר שאברהם התעקש לקנות ולא לקבל מתנה, הציג לו עפרון 'מחיר מחירון'. לפי ההצעה השנייה, עפרון מכר את השדה בסכום אותו הוא בעצמו שילם כאשר קנה אותה.