מטות לעומת שבטים

בפרקנו מופיע לראשונה דיבור של משה אל ראשי המטות של ישראל (פס' ב). בדרך כלל מדבר משה אל שבטי ישראל כפי שכונו עד כה (שמות כ"ד, ד; במדבר כ"ד, ב) והנה כאן נשתנה שמם מ'שבטים' ל'מטות'. האם זהו רק חילוף שמות שנועד לצורך הגיוון או שמא ישנו כאן שינוי מכוון שבא להצביע על תמורה שחלה בין דור יוצאי מצרים ובין דור הנכנסים לארץ?
מסתבר ששם 'מטות' ניתן בכל פעם כאשר עם ישראל עומד לפני כניסה מתוכננת לארץ ולא ממשיך להתנהל כדור של אנשים תלותיים וחסרי יוזמה. הביטוי 'מטות' מופיע לראשונה במפקד בשנה השנית (א', טז). מפקד זה כזכור היה של יוצאי הצבא ומטרתו היתה להתכונן לקראת כיבוש הארץ. המקום הבא בו הוא נזכר הוא במפקד בשנה הארבעים (כ"ו, נה) שמטרתו היתה כזכור להעמיד את ישראל בנחלתם בארץ.
גם כאן כאשר משה מדבר על פרשת הנדרים שיש בה ביטוי של יוזמה אנושית להחיל קדושה פונה אליהם משה בשם 'מטות' ומכאן ואילך חוזר ביטוי זה פעמים רבות (ל"א, ד; ל"ב, כח; ל"ג, נד; ל"ו, ט) וכן בספר יהושע בעת הכניסה כבר לארץ (פרק י"ד ופרק כ"ב).
מה בדיוק ההבדל בין 'שבטים' ל'מטות'? נראה כי 'שבט' הינו מקל לח, ירוק ורענן שעוד מחובר לאדמה ולשורשו בניגוד ל'מטה' שהוא כבר יבש, תלוש וקשה. בעת שהותם של ישראל במדבר היו תלויים בקב"ה באופן מוחלט והונהגו בניסים מתמידים. לעומת זאת, כאשר הם עומדים להכנס לארץ הרי שהם כבר פועלים בכוחות עצמם וביוזמתם. או אז מכונים הם מטות ולא רק שבטים.