מתוך הקדמת האברבנאל לספרו "מעייני הישועה":
דניאל לא עלה על לבו לספר עניני מלכי בבל. ולא ספורי מלכי מדי ופרס כי כבר יוחדו לזה חכמיהם וסופריהם שכתבו ספורי עניניהם בארצותם לגויהם כל דבר ודבר על סדר ראוי יום ויום ולילה ולילה. ולא היה זה מוטל על דניאל לעשותו. ולא יכנס ספר דברי הימים אשר לאויבי ה' בתוך ספרי הקדש. והנה עניני חרבן ירושלם וגלות בני יהודה ושרפת בית קדשנו ותפארתנו הלא הם כתובים על ספר מלכים שכתב ירמיה הנביא וגם בספר נבואותיו חזר וסיפר אותם שנית.
אבל היה כונת דניאל בספר הזה
לבאר בו חכמתו ומדרגת נבואתו ושלמות קדושתו והנסים שנעשו לכבודו ולכבוד חבריו.
ולכתוב על ספר הדברים עתידים להיות על האומה מצרות ישראל וגלותם ורעותיהם ותשועתם וגאולתם העתידה להיות באחרית הימים כאשר עשו שאר הנביאים בספר נבואותיהם.
ולא היה זה דרך גאה וגאון והתפארות חלילה אבל היה מפועל ההשגחה שיעשו כן הנביאים יראי ה' להישרת עמו ולחזק תועלתם. ודניאל נמשך בספור יעודו ומראותיו ונסיו אחרי דרך הנביאים. אבל לא כיון לבאר ספורי מלכי הגוים ההמה, ומפני זה לא הביא מספור המלכים ההם כי אם אותם המורים על הדרושים והשרשים האלה.
אברבנאל - ר' יצחק בן ר' יהודה אברבנאל, מגדולי חכמי ספרד בדור גירוש ספרד. נולד בליסבון בירת פורטוגל בשנת 1437. כל חייו דרש ברבים וחיבר ספרים בפרשנות המקרא ובמחשבת ישראל. מונה לשר האוצר של ממלכת פורטוגל, ולאחר שנאלץ לברוח מפורטוגל מונה לשר האוצר בממלכת קסטיליה שבספרד. לאחר הגירוש עבר לאיטליה ושימש כיועץ למלך. בדרשותיו וספריו יש ביטוי נרחב לניסיונו המדיני.
'מעייני הישועה' הוא פירוש לספר דניאל, שכתב האברבנאל כחלק מטרילוגיה "מגדול ישועות" העוסקת בימות המשיח. האברבנאל כתב טרילוגיה זו אחרי גירוש ספרד, כדי לעודד את הפליטים המיואשים שהגאולה קרובה לבוא. הספר מחולק לחלקים: "12 עיינות מים" ו"70 תמרים".