"אַנְשֵׁי עֲנָתוֹת מֵאָה עֶשְׂרִים וּשְׁמֹנָה" (עזרא ב', כג)
כתוב עליהם "כה אמר ה' על אנשי ענתות [המבקשים את נפשך לאמור לא תנבא]... הבחורים ימותו בחרב בניהם ובנותיהם ימותו ברעב ושארית לא תהיה להם, כי אביא רעה אל אנשי ענתות שנת פקדתם" (ירמיהו י"א, כא-כג).
אכן מהקבלה ידענו ששבו לאל טרם יום הפקידה ובטלה הגזירה מעליהם ונשארו מהם קכ"ח.
"הַנְּתִינִים בְּנֵי-צִיחָא בְנֵי-חֲשׁוּפָא בְּנֵי טַבָּעוֹת" (עזרא ב', מג)
הנתינים הם ראשי גבעון ובנותיה ויהושע נתנם לבית אלהיו, ועל כן נקראו נתינים, אף על פי שנאמר אחרי כן "ומן הנתינים שנתן דוד והשרים לעבודת הלוים" (ח', כ), כי הטעם - קיים [דוד] הנתינה, או נקראו מן היום ההוא נתינים כי מקודם היו נקראים גבעונים.
"וַיֹּאמֶר הַתִּרְשָׁתָא לָהֶם אֲשֶׁר לֹא-יֹאכְלוּ מִקֹּדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים..." (עזרא ב', סג)
התרשתא - יש אומרים שנקרא כן, בעבור שהותר לו שתיית יין של עכו"ם, והטעם 'התיר שתא'.
ויתכן: שהוא שם תפארת וגדולה בלשון כשדים, כעניין שר או פחה והוא הנכון.
אבן עזרא - ר' אברהם בן מאיר למשפחת אבן עזרא. נולד בטודלה שבספרד המוסלמית בשנת 1089 בערך, ונפטר באנגליה בשנת 1164 בערך. היה חכם רב-תחומי בעל השפעה רבה, בחייו ולאחר מותו. היה משורר, מדקדק, פרשן תנ"ך, פילוסוף, מתרגם, אסטרונום ואסטרולוג. היה תקיף בביקורתו גם נגד גדולים וקדמונים.