מיטתו שלשלמה

 

'מטתו שלשלמה' (ג', ז-יא) הינו שיר יוצא דופן במגילה המתמקד בדמותו של שלמה המלך. השיר בנוי משלושה חלקים, שכל אחד מהם פותח באזכורו של שלמה, ונקשר למיטתו או לחתונתו.

 

1. השיר על שלמה חוצץ לכאורה בין רצף השירים שעסקו בדוד וברעיה – מה עשוי להיות תפקידו של השיר במיקום זה? שימו לב לזיקות המילוליות בין השיר הזה לשיר שקדם לו (מטה, לילות, סבב). עמדו על הניגודים בין שני השירים.

תוכלו להיעזר בפירושו של הרב א' עסיס: 'כל אחד מבני הזוג מבטא בשירו את תחושתו הפנימית באמצעות מטפורה מעולמו של שלמה. אבל כל אחד מהם לוקח תמונה אחרת מחייו של המלך. האיש מבטא פחד, האשה מבטאת אהבה ושמחה'.

 

2. פרשנות מיוחדת לשיר מצויה במשנה החותמת את מסכת תענית – בחנו את הפרשנות הכפולה של השיר במשנה ואת הזיקה בין הרובד הפרטי-אנושי והרובד הלאומי-דתי (תנו דעתכם גם לתאריכי הימים הנזכרים במשנה):

'אמר רבן שמעון בן גמליאל לא היו ימים טובים לישראל כחמשה עשר באב וכיום הכפורים שבהן בנות ירושלים יוצאות בכלי לבן שאולין שלא לבייש את מי שאין לו... וחולות בכרמים, ומה היו אומרות, בחור שא נא עיניך וראה מה אתה בורר לך... 'שקר החן והבל היופי אשה יראת ה' היא תתהלל'... וכן הוא אומר "צאינה וראינה בנות ציון במלך שלמה בעטרה שעטרה לו אמו ביום חתונתו וביום שמחת לבו'' 'ביום חתונתו' זו מתן תורה, 'וביום שמחת לבו' זה בנין בית המקדש, שיבנה במהרה בימנו אמן'.

 

למעבר לדף הלימוד המלא מתוך התכנית "מתן על הפרק"