מים עמוקים

בתפילתו משלב יונה הרבה תיאורים של מים – מסיבות מובנות. מעבר לעובדה שבאופן פיזי יונה היה מוקף במים באותה העת, ניתן לומר שגם רעיונית, יונה מרגיש לכוד, טובע, כבול בשליחות אותה לא רצה למלא.

יונה איננו היחיד המרבה בדיבור על מים. ישנם לא מעט נביאים ומשוררים בתנ"ך המשלבים בדבריהם דימויים של מים במשמעויות מגוונות - שיכולות להעמיק את משמעות תפילתו של יונה מן הים:

ירמיהו דיבר על מים בדרך כלל בהקשר של דמעות. למשל: "מי ייתן ראשי מים ועיני מקור דמעה" (ירמיהו ח', כג), "שפכי כמים לבך נוכח פני ה'” (איכה ב', יט). על כן, מתאים להשתמש במעמקי הים להעמיק את משמעות התפילה וחשבון הנפש מול ה'.

ישעיהו מדבר על מים כעל מקור החיים, הנעכר אצל הרשעים: “ויגרשו מימיו רפש וטיט” (ישעיהו נ"ז, כ), וגם על המים כסימן לגאולה: “ושאבתם מים בששון ממעיני הישועה” (שם י"ב, ג), "כי מלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים” (שם י"א, ט), "אשים מדבר לאגם מים וארץ ציה למוצאי מים" (שם מ"א, יח) ואף תיאור התקבצות הגויים אל הר בית ה' מושווה לנהר: "ונהרו אליו כל הגויים” (שם ב', ב). בנוסף, המים מבטאים את הנאמנות לדברי ה': "כִּי כַּאֲשֶׁר יֵרֵד הַגֶּשֶׁם וְהַשֶּׁלֶג מִן-הַשָּׁמַיִם וְשָׁמָּה לֹא יָשׁוּב... כֵּן יִהְיֶה דְבָרִי אֲשֶׁר יֵצֵא מִפִּי לֹא-יָשׁוּב אֵלַי רֵיקָם" (שם נ"ה, י-יא) באופן כללי ניתן לראות בנבואות ישעיהו שהמים הם נקודת קשר עם ה', ולכן זהו גם מקור החיים.

יונה עצמו נמצא כבר בתוך הים, כלומר הוא בקשר עם הקב"ה. למרות שאיננו בהכרח חפץ בקשר זה, הוא לכוד כל כולו בעולם א-להי של אמת. יונה, מהמקום שלו, מתקשה לראות את אנשי נינוה החוטאים, כאנשים בעלי פוטנציאל להתקרב לה'. יונה נמצא במקום הכי עמוק, הכי נסתר, ולכן גם קרוב לה', ובתשובה לתמיהה שתמה ה' על איוב: “הֲבָאתָ עַד-נִבְכֵי-יָם וּבְחֵקֶר תְּהוֹם הִתְהַלָּכְתָּ?” יונה אכן נמצא בנבכי הים, במקום רוחני גבוה ועמוק, ואיננו רוצה שחיי החומר הארציים יעיבו על כך, אך ה' מסביר לו שהוא יותר מדי מנותק מהמציאות, ואיננו מבין מהי הדרך הנכונה להנהיג את העולם.

הכותבים במדור זה הינם חברי ארגון נח"ת - נוער חובב תנ"ך, המהווה בית ללימוד התנ"ך בידי הנוער.