הקשר בין בית המקדש ליציאת מצרים המודגש בספר מלכים, נעלם בדברי הימים ובמקומו מודגשים מרכזיותם של המקום ושל מלכות בית דוד. מדוע?
ספר מלכים קושר באופן אדוק בין בניית המקדש ליציאת מצרים : הבנייה מתחילה "בִשְׁמוֹנִים שָׁנָה וְאַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה לְצֵאת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם" (מלכים א ו', א), בארון נמצאים לוחות הברית "אֲשֶׁר כָּרַת עִם אֲבֹתֵינוּ בְּהוֹצִיאוֹ אֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם"(מלכים א' ח', כא) , והנימוק לבקשת שלמה בתפילתו לשמיעת תפילת עם ישראל הוא: "כִּי עַמְּךָ וְנַחֲלָתְךָ הֵם אֲשֶׁר הוֹצֵאתָ מִמִּצְרַיִם... כִּי אַתָּה הִבְדַּלְתָּם לְךָ לְנַחֲלָה מִכֹּל עַמֵּי הָאָרֶץ כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ בְּיַד מֹשֶׁה עַבְדֶּךָ בְּהוֹצִיאֲךָ אֶת אֲבֹתֵינוּ מִמִּצְרַיִם ..." (שם, נא-נג)
בפרקי המקדש בדברי הימים הקשר בין יציאת מצרים למקדש אינו מודגש ובמקומו מודגשת מרכזיותם של המקום ושל מלכות בית דוד. בתחילת תיאור הבנין מופיע תיאור מפורט של מקום המקדש: "בִּירוּשָׁלִַם בְּהַר הַמּוֹרִיָּה אֲשֶׁר נִרְאָה לְדָוִיד אָבִיהוּ אֲשֶׁר הֵכִין בִּמְקוֹם דָּוִיד בְּגֹרֶן אָרְנָן הַיְבוּסִי" (ג', א). הפסוקים מבקשים להדגיש את מרכזיות המקום ומסירות הנפש לדוד כרקע תיאולוגי לבניית המקדש. לאחר מכן, בתפילת שלמה, הוא מפרט את בקשתו מה' לשמוע "לִתְפִלַּת הַמָּקוֹם הַזֶּה" (מ), ואף מוסיף : "וְעַתָּה קוּמָה ה' אֱ-לֹהִים לְנוּחֶךָ אַתָּה וַאֲרוֹן עֻזֶּךָ כֹּהֲנֶיךָ ה' אֱ-לֹהִים יִלְבְּשׁוּ תְשׁוּעָה" (מא) מחבר ספר דברי הימים מדגיש את בית דוד ואת המקדש כמקום תפילה וכמחוללים את הקשר בין עם ישראל לה'.
מדוע מושמטת יציאת מצרים ובמקומה מודגשת מרכזיותם של מקום המקדש ושל מלכות דוד?
יתכן שהדבר נובע מתחושת הגאולה של שיבת ציון, זמן כתיבת דברי הימים. כבר בראשית ימי הבית השני צאצא מבית דוד - זרובבל בן שאלתיאל מקבל תפקיד מנהיגותי. בהמשך בונים בית מקדש. בעת הגאולה החדשה, יש רצון לעודד את השבים ולומר שאנו במקום הנכון - מקימים מחדש את מלכות בית דוד ואת בית המקדש. יציאת מצרים אינה מודגשת מכיוון שמהלך של יציאת מצרים כלל קשיים ותלונות מצד עם ישראל. במקום זאת, דברי הימים מדגיש את מקומם של דוד ושלמה כדי לתת חיזוק לאומי לשבי ציון.
סוכם ע"י צוות אתר התנ"ך מתוך שיעור שהועבר בימי העיון בתנ"ך תשס"ו.