עוד מימי יוסף ישבו בני ישראל בארץ גושן. היכן ממוקמת ארץ זו? האם יש קשר בינה לבין גושן המופיעה בכיבושי יהושע? ומה יחסה לעיר רעמסס אותה בנו ישראל?
ארץ גושן ידועה לנו עוד מימי יוסף כמקום משכנם של בני ישראל (בראשית מ"ו, כח). את ארץ גושן מלווה שם נוסף - רעמסס. הכתוב מעיד שיוסף הושיב את אביו ואחיו שם במצוות המלך פרעה (שם מ"ז, יא).
ארץ מצרים הקדומה היתה מין 'נקניק' ארוך שליווה את הנילוס מהדרום הגבוה ועד הים התיכון בצפון. פיתום ורעמסס לא זוהו בוודאות, אבל מסתבר ששכנו בתוך הדלתה, מקום בו הנילוס מתפצל לזרועות היוצרות מבנה של משולש שנקרא בפי היוונים 'דלתה', הנמצא בצפון הנילוס.
מכיבושי יהושע, ידוע לנו על ארץ גושן בלא הקשר מצרי. העיר גושן מנויה בקבוצה הדרום-מערבית של ערי דרום הר חברון יחד עם יתיר ודביר, ענב, אשתמה וענים (יהושע ט"ו, נא). הרב ישראל אריאל באטלס שלו לגבולות ארץ ישראל כולל את ארץ גושן שבמצרים בגבולות ארץ ישראל ומותח את נחלת שבט יהודה על הדלתה של הנילוס. לדעתי השקפה זאת היא בלתי אפשרית בעליל וכפי שבארתי מדובר בשני מקומות שונים הנקראים בשם גושן.
כיצד, אם כן, ישנו שם עברי במזרחה של מצרים? ניתן לומר כי בניגוד לגופה של מצרים שבה השמות הם תמיד מצריים (כמו למשל נא אמון, תחפנחס, און, מוף), הרי שבצפון מזרחה של מצרים מוצאים אנו כמה שמות עבריים או כנעניים נוספים כמו: סוכות, מגדול, בעל צפון ועוד.
לחבל הארץ שבו ישבו בני ישראל במצרים היו אם כן שני שמות, אחד מצרי - רעמסס, ואחד עברי - גושן. אפשר לראות משהו סמלי בלשון הכתוב: "ויסעו בני ישראל מרעמסס סוכותה" (שמות י"ב, לז). 'רעמסס' הוא שם מאוד מצרי, פירושו 'ילד האל רע', אל השמש. 'סוכות' הוא שם מאוד עברי. נסיעה ראשונה זו מסמלת את היציאה מהוויה מצרית אל הוויה ישראלית.
נערך ע"י צוות אתר התנך מתוך הספר 'מקום בפרשה' בהוצאת ידיעות אחרונות