מי חצה את הים?

כולנו מכירים את הסיפור על יציאת מצרים וחציית הים. לים יש תפקיד פסיבי - אומרים לו והוא נחצה לשניים. המדרש לאור פסוק מהמזמור שלנו מספר סיפור אחר:

"ויט משה את ידו על הים" (שמות י"ד, כא)
התחיל הים עומד כנגד משה,
מושלו משל למה הדבר דומה: למלך בשר ודם שהיו לו שתי גנות זו לפנים מזו
מכר את הפנימית והניח את החיצונה.
בא לוקח להיכנס ולא הניחו שומר
אמר לו: בשם המלך, ולא קבל עליו
הראהו טבעת, ולא קיבל עליו
נהג המלך ובא, כיון שראה שומר את המלך התחיל בורח
אמר לו (הקונה): מה לך בורח?
אמר לו (השומר): לא מלפניך אני בורח אלא מלפני המלך אני בורח.

כך כשבא משה ועמד על הים אמר לו בשם הקודש ולא קיבל עליו,
הראהו המטה ולא קיבל עליו,
כיון שנגלה עליו הקדוש ברוך הוא - "הים ראה וינס" (תהילים קי"ד, ג).
אמר לו משה הייתי אומר לך בשם הקודש ולא היית מקבל עליך
הראיתיך את המטה ולא קיבלת עליך
עכשיו "מה לך הים כי תנס" (שם, ה)?
אמר לו: לא מלפניך בן עמרם אלא "מלפני אדון חולי ארץ" (שם, ז).
(מכילתא דרבי שמעון בר יוחאי פרק יד פסוק כא)

הים ומשה מתעמתים. משה מצווה עליו להיפתח והוא מסרב, משה אומר לו בשם האל והוא מסרב, מראה לו את המטה שעשה בו נסים והוא מסרב, ורק התגלותו של האל מאפשרת את בקיעת הים לשניים.

המדרש יוצא כנגד התפיסה שהטבע נשלט באופן זמני על ידי משה. הים בורח מפני האל ולא מפני משה. אולי משה הוא השליח אבל הכח האמיתי בידיו של האל ושם תמיד יישאר.

באדיבות אתר 929