מי יִרש את דוד?

חלוקת הפרק: 
1. פס' א-ד: מעשה אבישג 
2. פס' ה-נג: ניסיון ההמלכה של אדניה והמלכת שלמה
    א. פס' ה-י: ניסיונו של אדניה לתפוס את המלוכה
    ב. פס' יא-לא: תוכניתם של נתן ובת שבע להבטחת המלכת שלמה
    ג. פס' לב-מ: המלכתו של שלמה 
    ד. פס' מא-מט: כישלונו של אדניה
    ה. פס' נ-נג: חששו של אדניה משלמה

רובו של הפרק עוסק באופן ברור בניסיון ההמלכה של אדניה שכמעט וצלח אילולא התערבותם של נתן ובת שבע (ביוזמת נתן) לדבר אל ליבו של המלך. השאלה המרכזית כאן בפרק היא מדוע צריך היה לשכנע את דוד להמליך את שלמה? מדוע לא קיים את שבועתו ולא מיחה באדניה? שאלה זו מצטרפת לשאלה נוספת: מה פשרו של סיפור מחלתו של דוד וחיפוש נערה יפה למלך? בתשובה לשאלות אלו יש לשים לב שמאז חטא דוד ובת שבע ניתן לראות בבירור שדוד מתנהל באופן פסיבי למדי. זיכרון החטא העיק עליו וגרם לו לחוש ששוב אין הוא יכול לתפקד כמלך לכל דבר. כך היה בסיפור אמנון ותמר, מרד אבשלום ועוד. לכך יש להוסיף שהבאת אבישג אל המלך, שאף היא נעשתה ללא שיתוף פעולה של המלך, שבה והציפה את זיכרון חטאו עם בת שבע (ויש אף שהציעו שאנשי אדניה הם אלו שיזמו מעשה זה על מנת להכפישו) כמו גם המלכת שלמה, בנה של בת שבע. לאור זאת ברור מדוע צריך היה לדבר אל לבו של דוד על מנת שיפעל בנידון.

1. פס' א-ד: מעשה אבישג

כאמור לעיל, ניתן לראות שהיוזמה אינה של דוד, הוא אף אינו מאשר אותה במפורש ולבסוף גם "לא ידעה" (לא ניתן, כמובן, שלא להשוות את המתרחש כאן לסיפור מגילת אסתר, שם המלך משתף פעולה מרצון עם יוזמה דומה של עבדיו).

2. פס' ה-י: ניסיונו של אדניה לתפוס את המלוכה

א. פס' ט – באשר לזבח, גם המלכת שאול השנייה (שמואל א י"א, יד-טו) נעשתה סביב זבח.

ב. פס' י – העובדה ששלמה לא הוזמן מעידה על כך שאדניה ידע שהוא, שלמה, היורש המיועד.

3. פסוקים יא-לא: תוכניתם של נתן ובת שבע להבטחת המלכת שלמה

א. מדוע יש צורך גם בבת שבע וגם בנתן הנביא? פרופ' אליהו עסיס העיר להבדל ברור בין דבריהם: בת שבע באה בתביעה אישית לקיים את ההבטחה שניתנה לה. לעומת זאת נתן בעיקר תמה על כך שדוד לא עדכן אותו ולמעשה רוצה לומר לדוד – אכן יש לך כוח מוסרי להמליך את מי שאתה רוצה.

ב. פס' יב – העובדה שהם בסכנה מתבררת על פי הנהוג בתקופת המקרא שמלכים חיסלו את כל מי שיכול יום אחד לדרוש את המלכות ולמרוד במלך (עיינו, לדוגמא, שמואל ב ט"ו, יד).

4. פס' לב-מ: המלכתו של שלמה

דוד עושה יותר ממה שהתבקש: הוא לא רק מכריז מי יחליף אותו לאחר מותו אלא ממנה את שלמה למלך עוד בחייו.

5. פסוקים מא-מט: כישלונו של אדניה

א. פס' מא – תוך כדי הסעודה הם שומעים מה מתרחש בצד השני של העיר. נראה שלא במקרה יואב, איש המלחמה, הוא ששומע את קול השופר.

ב.  סיפור המלכתו של שלמה מסופר כאן שוב, על ידי בנו של אביתר. יש לשים לב שבתיאור של הכתוב לעיל (לח-מ) תואר רק קיום חלקו הראשון של ציווי דוד, הדברים שיש לעשותם על הגיחון, ואילו תיאור ישיבת שלמה על כסא המלוכה מופיע רק מפי יונתן בנו של אביתר. נדמה שהסיבה לכך היא שדווקא מעשה זה הוכיח שאכן המלכת שלמה היא עובדה מוגמרת ובשל כך כל אנשי אדניה התפזרו והלכו איש לדרכו.