עיקר הדיון במי מריבה איננו על חסרון המים אלא על השאלה האם אמנם ה' הוא המוביל כעת את העם, או שמא משה ואהרן מוליכים אותם מדעתם במדבר הגדול הזה. משה לא הצליח להעביר לעם את המסר שה' הוא המוליך אותם.
משה מקהיל את כל העדה אל מול הסלע, מכה בו ויוצאים מים. ואולם, עיקר חינוכו של העם לא יצא לפועל כפי שרצה הקב"ה. הבעיה היא בניסוח דבריו של משה: "נוציא לכם מים" (י), שממנו ניתן להבין שלמשה ולאהרן ישנו כוח מיוחד ומופלא, ואפילו להוציא מים מסלע הם יכולים, להם הכוח המאגי, הם המוציאים את המים.
בדרך קבע, אין לתלות בניסוח לא מדויק של מנהיג חטא כה חמור ועונש כה גדול. אך כאן יש לניסוח המדויק חשיבות עליונה מכיוון שזוהי בדיוק בעיית העם - מיהו המוליכם במדבר.
נקל לראות, שגם אם תירוץ התלונה הוא חוסר המים, הרי שתוכן התלונה כולל יותר מכך, שוב חוזרת הטענה על עצם היציאה ממצרים. וההולכים במדבר מוצבים מול אלו שזכו למות "לפני ה'" (ג). בניגוד לאלו, טוענים המתלוננים, אנו עומדים למות במדבר, כלומר ללא יד ה' המשגיחה, ואם כל ההליכה במדבר אינה נעשית תחת השגחתו של ה', ואינה חלק מתיכנון א-להי המוביל אל ארץ זבת חלב ודבש, הרי שכל ייסורי ההליכה במדבר הם לחינם.
כלומר: עיקר הדיון כאן איננו על חסרון מים אלא על השאלה האם אמנם ה' הוא המוביל כעת את העם, או שמא משה ואהרן מוליכים אותם מדעתם במדבר הגדול הזה.
אם כך, בעקבות דברי משה עיקר המסר החינוכי שביקש ה' להעביר לעם קרס, ואדרבא, ניתן להסיק מתוך דברי משה שאמנם להם הכח, ועל כן אין זה נורא אם הוא מנחה את העם במדבר מדעתו. משה עצמו לא התכוון לכך כמובן, אך גם לא הדגיש בדבריו את שלטונו המוחלט של ה' גם בתקופת ההליכה במדבר, ועל כך נענש: "ויאמר ה' אל משה ואל אהרן: יען לא האמנתם בי להקדישני לעיני בני ישראל, לכן לא תביאו את הקהל הזה אל הארץ אשר נתתי להם" (יב).
נערך ע"י צוות אתר התנ"ך
לקריאת המאמר המלא באדיבות אתר VBM של ישיבת הר עציון