מי מנחם את מי?

א. נבואות הנחמה של ישעיהו פותחות בקריאה אלקית - ׳נַחֲמוּ נַחֲמוּ עַמִּי׳. למי מופנית הקריאה לנחם את ישראל?

ראו את דברי תרגום יונתן: ׳נבייא, אתנבו [=נביאים התנבאו] תנחומין על עמי׳,

ואת הדרשה המופלאה בפסיקתא רבתי (איש שלום) פרשה כט: "נחמו נחמו עמי"- אמר ר׳ ברכיה הכהן נחמוני נחמוני עמי, בנוהג שבעולם כרם אם יהיה לאדם ויבואו ליסטים ויקצצו אותה, למי מנחמים, לכרם או לבעל הכרם? וכן לאדם יהיה בית ויבואו הליסטים וישרפו אותו, למי מנחמים, לבית או לבעל הבית? אתם כרם שלי ׳כרם ה׳ צבאות בית ישראל׳ (ישעיה ה׳,ז) ובא נבוכדנצר והחריב אותו והגלה אתכם ושרף את ביתי, אני הוא צריך להתנחם, נחמוני נחמוני עמי. 

ב. ׳כִּי לָקְחָה מִיַּד ה׳ כִּפְלַיִם בְּכָל-חַטּאתֶיהָ׳: מדוע נענשה ירושלים עונש כפול?

אברבנאל: כבר מרקו עוונותיהם, ונשאר הקב"ה כאילו לוה מהם וחייב להשלים להם טובות על מה שקיבלו יותר מהראוי, ונאמן הוא לשלם.

שד"ל: דרך המנחמים להגדיל הצרה בעיני מי שבאה עליו, למען הראות עצמם מרגישים בצרתו, שאם לא יעשו כן יאטום אזנו לתנחומיהם.

עמוס חכם [דעת מקרא]: הנבואה נקטה כאן בירושלים משל המיוסד על דיני התורה, שהגנב חייב לשלם תשלומי כפל, ואם אין לו לשלם הוא נמכר בגניבתו, כך נתחייבה כנסת ישראל בחטאותיה לשלם תשלומי כפל ונשתעבדה כדי לשלם חובה בעבודתה.

ג. ׳עַל הַר-גָּבֹהַּ עֲלִי-לָךְ מְבַשֶּׂרֶת צִיּוֹן...׳ (ט-יא)

1) בפסקה נשמע קול ה׳מבשר׳ המכריז מעל הר גבוה על שיבת ה׳ לירושלים. לתפקידו של המבשר השב מן הקרב בתנ"ך ומודיע על תוצאותיו, ראו שמו"ב י"ח,יט-כח.

2) בפסוק י ובפסוק יא מופיעות שתי תמונות שונות המציירות את שיבת ה׳ לירושלים. מהי דמותו של ה׳ בכל אחת, ואיזו דרך הנהגה משתקפת בה? תנו דעתכם לתפקיד זרועו של ה׳ בכל תמונה.

ד. בפסוקים כו-לא עובר הנביא לתיאור עוצמת ה׳ המתבטאת בשלטונו בצבא השמיים. מה מוסיף תיאור זה על התיאורים הקודמים של בריאת העולם בידי ה׳, וכיצד הוא מהווה תשובה לטענת העם בפסוק כז? שימו לב לחזרת המוטיב של כח ועצמה מול עייפות בפסקה. 

למעבר לדף הלימוד המלא מתוך התכנית "מתן על הפרק"