"כֹּה אָמַר ה' הַשָּׁמַיִם כִּסְאִי וְהָאָרֶץ הֲדֹם רַגְלָי אֵי זֶה בַיִת אֲשֶׁר תִּבְנוּ לִי וְאֵי זֶה מָקוֹם מְנוּחָתִי" (ישעיהו ס"ו, א)
תלמוד בבלי מסכת חגיגה דף יב עמוד א
תנו רבנן: בית שמאי אומרים: שמים נבראו תחלה ואחר כך נבראת הארץ, שנאמר: "בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ" (בראשית א', א).
ובית הלל אומרים: ארץ נבראת תחלה ואחר כך שמים, שנאמר: "ביום עשות ה' אלהים ארץ ושמים" (שם ב', ד).
אמר להם בית הלל לבית שמאי: לדבריכם, אדם בונה עלייה ואחר כך בונה בית? שנאמר: "הבונה בשמים מעלותיו ואגדתו על ארץ יסדה" (עמוס ט', ו).
אמר להם בית שמאי לבית הלל: לדבריכם אדם עושה שרפרף ואחר כך עושה כסא? שנאמר: "כה אמר ה' השמים כסאי והארץ הדם רגלי" (ישעיהו ס"ו, א).
וחכמים אומרים: זה וזה כאחת נבראו, שנאמר: "אף ידי יסדה ארץ וימיני טפחה שמים קרא אני אליהם יעמדו יחדו" (ישעיהו מ"ח, יג).
ואידך [=והאחרים, בית שמאי ובית הלל] - מאי יחדו [=לדעתם, מה פירוש 'יחדיו']? - [תשובתם:] דלא משתלפי מהדדי [=שאינם נפרדים זה מזה. והביטוי "יחדיו" איננו מתאר את זמן בריאתם, אלא את האופן שבו הם עומדים].
קשו קראי אהדדי! [=ומכל מקום, קשים המקראות זה לזה שפעם מקדים שמים ופעם מקדים ארץ] -
אמר ריש לקיש: כשנבראו - ברא שמים ואחר כך ברא הארץ,
וכשנטה [=פרס, קבע במקומם] - נטה הארץ ואחר כך נטה שמים.
(מבוסס על ביאור שטיינזלץ לגמרא)